יום חמישי, 13 דצמבר 2018
דף הבית  ñ חם מהאולם  ñ השופטים אברהמי ומאור מציגים: ליטיגציה אזרחית

השופטים אברהמי ומאור מציגים: ליטיגציה אזרחית

הדפס
23.7.2018

שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, תמר אברהמי ועודד מאור, הציגו (19.7.18) בערב עיון במחוז תל אביב את עיקרי דרך הליטיגציה בתחום האזרחי. השניים ניהלו הרצאה משותפת תוך מענה להערות ולשאלות מן הקהל הרב.

השופטת אברהמי: "הדבר הראשון והמרכזי הוא הכנה, הכנה והכנה. אין לי דרך להדגיש את זה יותר מדי. תדעו על מה הקייס, תתכוננו גם בדין המהותי וגם בדין הפרוצדורלי, תכירו את התיק לפרטיו".

השופט מאור: "צריך להכין גם את הלקוח. כדאי להציף בפניו את הבעיות שהוא עלול להיתקל בהן ואיך נראה שהשופט יקדם את התיק. הלקוח לא מצליח להבין למה שופט אומר לו משהו, כי מישהו אמר לו אחרת – או לא אמר לו כלום".

השופטת אברהמי: "לא תמיד עורכי הדין ערים לכך שהלקוחות יודעים לקראת מה הולכים. צריך לתאם ציפיות: מאוד נוח לבנות את התיק עם עצמך, אבל מה לעשות – שהצד השני והשופט קצת מפריעים. עדים חושבים שהם באים לספר את הסיפור, כי הם ראו המון טלוויזיה – ולא מבינים שהם נחקרים על התצהיר. צריך להיות גמישים. בית המשפט שואל – צריך לענות, לא להגיד 'אני תיכף מגיע לזה' או 'לא זאת השאלה'.

"שלמה המלך צדק: דברי חכמים בנחת נשמעים. תדברו בנחת, במתינות. יש אווירה ציבורית כללית, בכל העולם, של דיבור הרבה יותר בוטה. לא הכל חייב לחדור לאולם בית המשפט; זה לא נעים. ביטויים בוטים יוצרים לפעמים תחושה הפוכה. כולם עושים את זה, ואין לכם יתרון.

"כל תביעה אצלי הייתה עקרונית שמדברת על סוגיות שטרם נראו במקומותינו שיש בהן התייחסות מסמרת שיער, ועם כתב ההגנה התברר לי שזה ניצול לרעה של ההליכים וחוסר תום לב משווע ו'לקרוא ולא להאמין'. כולם כותבים את זה כל הזמן; מי שבולט לטובה – זה מי שלא כותב את זה. בולד, אותיות עולות ויורדות, מחליפים פונטים, קווים, המון סימני קריאה. אי אפשר לקרוא את זה. אתם צועקים, ואנחנו מחפשים את הקייס. כמה אפשר לקרוא את זה? נראה את הקייס, נשתכנע בעצמנו.

"כאשר הצד השני כותב כך – אתם תהיו ג'נטלמנים. תגידו: למרות שיש להצר על הלשון, אני לא אגיב בצורה כזאת אלא לגופם של דברים. לפעמים הצד השני אומר דברים שמקוממים אתכם, אבל אתם תשבו בשקט ותגיבו במתינות".

השופט מאור: "לא צריך להגיב רק כדי להיות אחרון. זה לא עוזר אם מתפרצים. זה לא משרת שום מטרה, למעט מטרה אחת – התנצחות. המטרה שלנו היא לקדם את עניינו של הלקוח. כתבי טענות שלא מובילים אותנו לשום מקום – אין להם מקום. תגידו 50,000 פעם שהוא חסר תום לב – זה לא יעזור. אם הוא חסר תום לב – זה יתברר ובית המשפט יקבע את זה. תגידו פעם אחת 'אני לא מסכים עם חברי' – זה לא יהפוך אתכם לפחות טובים".

השופטת אברהמי: "לפעמים הכתיבה וההופעה הן לעיניו ולאוזניו של הלקוח, שמצפה לראות פייט מסוים. האינטרס הזה ברור ואני לא פוסלת אותו. אבל הלקוח יראה בעצמו שהפייט הכי טוב הוא בלשון הכי נקייה, ולתת את הפייט הכי חזק בלי התנגחויות. הלקוח יהיה הכי מאושר אם תנצחו לו בקייס, וכאשר דברים נעשים בצורה בלתי מידתית – הם פוגעים בקייס. אתם אנשי המקצוע; אל תתנו ללקוח לכוון אתכם כפי שהוא רוצה. תגידו לו: אנחנו לא בטלוויזיה ואין יתרון למי שצועק יותר. החולה לא יגיד לרופא איפה לחתוך, וגם אתם תגידו: אני עושה מה שאני חושב לנכון".

השופט מאור התייחס לשאלה מדוע לא מוטלות הוצאות על לשון בוטה: "לפעמים זה עלול לפגוע בהתקדמות התיק ואפילו להחזיר אותו אחורה. הרבה פעמים אנחנו מוחקים באולם מילים או אמירות כאלו ואחרות. אם הצד השני יהיה מאופק ולא יכתוב בצורה מבישה – יהיה לו הרבה יותר קל בקדם-המשפט לבקש למחוק, ואז גם למי שכתב את זה יהיה קל יותר להסכים".

השופטת אברהמי: "תקראו את כתבי הטענות שלכם. ניסיתם? זו חוויה. תנו למישהו לעשות בשבילכם הגהה. שלא לדבר על העתק-הדבק. פעם ישבתי בתביעת פח של התנגשות בתמרור, ואז היו טענות נגד התמרור: הוא נהג בקלות ראש והיה חסר תום לב.

"אל תתעלמו מבעיות שיש בטיעון שלכם. אתם תובעים סכום כסף, ויש כתב ויתור והצד השני כבר אמר לכם את זה 34 פעמים – לא תתמודדו עם זה מראש? לפחות קצת. לא כל טענה; התיישנות – תנו לצד השני להעלות. אבל כשהפיל נמצא בחדר, אי אפשר להתעלם ממנו".

השופט מאור: "ברור לי שאני לא משתמש בטלפון נייד באולם. אני מבין שהיומן נמצא שם, אני מבין שמחכים לתור; זה בסדר. אבל אתם צריכים לזכור דבר אחד: אנחנו השופטים מאוד מרוכזים, לנהל תיק זה מאוד קשה, וכאשר יושבים מולי ועסוקים בטלפון – זה לא נעים, זה מסיח את הדעת. לפעמים אתה גם רואה שקרה משהו בחדשות. תארו לעצמכם שאני הייתי עושה את אותו הדבר בזמן שאני מחכה".

השופטת אברהמי: "אני לא מציעה להעליב עדים ולדבר אליהם בבוטות. זה לא יעיל. שאלה כמו 'אתה משקר פה או פה?' היא בלתי יעילה. להגיד לעד 'גמרת לברבר?' – זה גורם לעד להתקפד, הוא נעשה יותר מתגונן ויהיה יותר קשה להוציא ממנו דברים. כאשר אתם מכינים עדים – תזכרו שיש להם נטייה למלא שתיקה בדיבור. הם גמרו את התשובה, עורך הדין פונה למסמכים, נעשית שתיקה – ואז הם אומרים דברים נוספים. יש עורכי דין שבכוונה פונים למסמכים שלהם, כדי להגיע לכך".

השופט מאור: "צריך לדעת להעריך את זמן החקירה ולהחליט מראש לאן הולכים, כי הזמן מוגבל. חשוב מאוד לא לשמוע את העד אלא להקשיב לו; לשים בצד את רשימת השאלות המוכנות, לשים לב למה שהעד אומר ובמידת הצורך לסטות מהשאלות המוכנות. לפעמים אני שומע את השאלות של עורך הדין, ואני חושב: אנחנו נמצאים באותו אולם? זה לפספס תיק. ליטיגציה של משחק של צבירת נקודות. אף עד לא קרס על דוכן העדים.

"העדות שאני הכי אוהב – זה כאשר הלקוח מתחיל לדבר, כי אני יודע שאז התיק הולך להיגמר. הוא קם ואומר: אני רוצה לדבר, אני רוצה להגיד את האמת – ואז הוא אומר את האמת".

השופטת אברהמי: "זה חלק מהכנת הלקוח, כי בקדם-משפט השופט לעיתים קרובות מציג שאלות ללקוח. זה חלק מהכללים של קדם-המשפט. תכינו אותם לזה".