יום חמישי, 13 דצמבר 2018
דף הבית  ñ חם מהאולם  ñ העליון מגביל ההתיישנות המורחבת בעבירות מין

העליון מגביל ההתיישנות המורחבת בעבירות מין

הדפס
8.8.2018

תקופת ההתיישנות האזרחית המוארכת בעבירות מין נגד קטינים אינה חלה על צדדים שלישיים, אלא רק על מבצע העבירה עצמו - קובע לראשונה (6.8.18) בית המשפט העליון.

החוק קובע, כי במקרה של עבירת מין בקטין - שבע שנות ההתיישנות יחלו להיספר כאשר הנפגע מגיע לגיל 28. השאלה בה הכריע כעת העליון הייתה, האם כלל זה חל רק לגבי תביעות נגד הפוגע הישיר, או גם לגבי תביעות נגד מי שנטען - למשל - שלא מנע את הפגיעה מכוח היותו מעסיקו של הפוגע.

השופט יצחק עמית מרחיב את ההלכה שקבע בזמנו השופט יורם דנציגר, ולפיה אין התיישנות מוארכת בתביעות נגד רשויות המדינה, באומרו שאין סיבה לחשוב שדינו של תאגיד יהיה שונה מדינן של הרשויות.

השופט עמית אומר, כי לשון החוק ברורה: ההתיישנות המוארכת היא בתביעה של הנפגע "נגד הפוגע בו". הארכת ההתיישנות עלולה לחשוף תאגידים ואנשים פרטיים לתביעות מן העבר הרחוק, שאינם יכולים להתמודד איתן מבחינה ראייתית. המחוקק ידע להבדיל בין הפוגע הישיר לבין המעגל השני של האחריות הנזיקית, כגון המעביד. "הארכת תקופת ההתיישנות גם על נתבעים מהמעגל השני, היא עניין למחוקק לענות בו", מסיים השופט עמית.

השופטת דפנה ברק-ארז, שהסכימה עם השופט עמית, שבה על הדעה שהביעה בפסק דין קודם, ולפיה הפוגע הוא גם מי ששיתף פעולה ביודעין עם העבריין העיקרי. יחד עם זאת, "אל לנו כשופטים לחרוג מן האיזון העדין שנבחר על ידי המחוקק". השופטת יעל וילנר הסכימה עם השופט עמית.