עורך הדין הפונה מייצג חברה להפקת אירועים ומופעי ענק, אשר התקשרה בהסכם עם מזמין להפקת פסטיבל וסוכם בין היתר כי עורך הדין הפונה יעניק שירותים משפטיים וליווי משפטי לפסטיבל, לרבות עריכת הסכמים עם האומנים המשתתפים ועם נותני שירותים שונים. כשבועיים לפני תחילת המופעים החליט המזמין על ביטולו עקב היענות נמוכה במכירת כרטיסים ועל פי בקשתו פעלו חברת ההפקות ועורך הדין הפונה לביטול ההסכמים והשבת המקדמות ששולמו, אולם שכרם שלהם לא שולם על ידו.
בנסיבות אלו מבקש עורך הדין הפונה לדעת אם באפשרותו לפעול להגשת תביעה משותפת עם חברת ההפקות כנגד המזמין והאם בא כוחם המשותף יוכל להציג בפני בית המשפט תכתובות עם המזמין כראיה לביצוע העבודות ולקיומו של החוב כלפי כל אחד מהצדדים.
ועדת האתיקה הבהירה כי על עורך דין חלה החובה האתית לשמור בסוד כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו תוך כדי מילוי תפקידיו, ובכלל זה תכתובות עם הלקוח באמצעות מסרונים, זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת (כלל 19 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986).
חובה זו חלה גם בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש בקשר לדברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ושיש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן ללקוח, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם (סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961).
במקרה של סכסוך שכר טרחה מותר לעורך הדין לחשוף מידע חסוי לביסוס טענתו, ובלבד שהדבר חיוני לעילת התביעה והגילוי נעשה רק לגבי המידע ההכרחי ולא מעבר לכך (ר' על"ע 17/86 פלונית נ' לשכת עוה"ד, פד"י מא (4) 770, קלינג אתיקה מקצועית (תשס"א) בעמ' 434, וכן על"ע 5160/04 אשד נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה"ד בירושלים, פ"ד נט(6) 223).
מובן שבמקרה של ספק אם המידע או המסמכים שייחשפו עלולים לפגוע בלקוח או בצד שלישי ולהסב להם נזק, יש לבקש מבית המשפט כי הדיון יתנהל בדלתיים סגורות.
