Skip to Content Contact Us

דוד תדהר, שהיה מפקח משטרה בירושלים בשנות ה-20 של המאה הקודמת, כותב בספרו “חוטאים וחטאים בארץ ישראל”

בקרב דלת העם שבשכונות העניות, במקום שמכאיבה בכל מרירותה “צרת הבת” שהגיעה לפרקה, מתהלכים לפעמים צעירים אירופיים, גנדרנים, שעיניהם נשואות אל בנות נשואות לזמן קצר, לנצל את עֶדְיָין ולהימלט. דוגמא אחת מהרבה.

לפני שנתיים בא לארץ צעיר רומני, מגוהץ ומפורכס ועצל. כשנה שלמה הסתובב בטל וחי על קופת ועד העלייה. בשעת הצורך היה מחליף את לבושו היפה בקרוע ועורר עליו רחמים. לאחר שנה חדלו המוסדות לתמוך בו, ובצר לו ביקש לו אישה חדשה על אשתו שעזב ברומניה.

הלך והדפיס כרטיסי ביקור וקרא לעצמו “סוכן לאימפורט ואקספורט”, ונעשה מבקר בית אחת המשפחות בסביבות מאה שערים, משפחה לא ענייה ובת שהגיעה לפרקה בתוכה. הוא נראה תמיד מקושט, מכובד, סוכן ממש. אטו מילתא זוטרתא סוכן? [האם סוכן הוא דבר פחות ערך]? והוא מצא מסילות ללב המשפחה, פתח גם משרד קטן ותלה עליו שלט, ועל השלט – כתב מפורש: סוכן לאימפורט ואקספורט, ושמו…

מובן, כי בת המשפחה התאהבה בסוכן זה, מבלי דעת כי הוא סוכן מסוכן. החתונה סודרה בחיפזון, כדי שלא תקדים אחרת, ו-300 לירות נפסקו לו לחתן. עברו שבעת ימי המשתה והחתן פנה להורי אשתו, כי יתנו לו כסף שדרוש לו לצורך הזמנת סחורה רבה. 100 לירות נתנו לו מיד, אבל הוא לא אמר די. “את בתכם האמנתם לי, ואת כספכם אינכם מאמינים לי? וכי מה עדיף: הנפש או הרכוש?” נתקבלו על הלב דברים של טעם אלה שאמר החתן, ונתנו לו עוד 100 לירות. המאה השלישית היתה חסרה בבית.

הבעל היקר לקח את הכסף ונסע ליפו בעניין העסק ואת אשתו עזב כמשכנתא. ומיפו פנה פריזה באונייה שהפליגה באותו יום. ומאז אין קול ואין קשב ואין כסף. מה מאושרה היתה האישה הצעירה לו יכלה רק לקבל גט פטורין מבעלה.

Back top top