קבורת שרה אימנו
מותה של שרה אימנו מותיר את אברהם בפני שוקת שבורה. בניגוד להבטחה האלוהית לפיה אמור היה לירש את הארץ עומד הוא כגר ותושב בפני אנשי חת ומבקש הוא את חסדם על מנת שיוכל לקבור את שרה. המדרש רואה בכך אות ומופת לאמונתו של אברהם שלא הרהר אחר מידותיו של הקב"ה גם בשעת משבר.
התורה מאריכה מאד בתיאור פרטי המשא ומתן שבין עפרון לאברהם. בעיון ראשון נראה כאילו המוקד בפרשה זו הינו התשלום אותו משלם אברהם על קבורת שרה. בתחילה אברהם מבקש לשלם ועפרון מבקש להעניק בחינם. בשלב השני אברהם חוזר על בקשתו לשלם ואז נוקב עפרון במחיר מפולפל של ארבע מאות שקל כסף. בשלב השלישי אברהם נעתר לבקשת עפרון ומשלם מחיר מלא ועל רקע זה מותח המדרש ביקורת על עפרון "שאמר הרבה ואפילו מעט לא עשה". קריאה זו מעוררת, כמובן, תהיה. האם לשם הצגת תאוות הממון של עפרון האריכה התורה כל כך בסיפור זה? על רקע זה נציע מוקד אחר למחלוקת בין אברהם לעפרון.
עד למותה של שרה היה אברהם איש הנדודים. הקב"ה מצווה את אברהם לך לך ואברהם הולך וקורא בשם ה'. קבורתה של שרה עשויה לגרום לאברהם לעזוב את מקל הנדודים ולהשתקע. בני חת מבקשים לנצל הזדמנות זו לטובתם. אברהם הינו שילוב נדיר של איש מלחמה (אברהם ניצח את ארבעת המלכים) ושל איש חסד העשוי לסייע לבני חת בעת צרה. מתח זה הוא העומד ביסוד הדיון בין אברהם לבני חת. דיון הבנוי משלוש מערכות אשר כל אחת מהן מסתיימת בהשתחוויה הדדית.
המערכה הראשונה נועדה להצגת העמדות הקוטביות. אברהם מציג את עצמו כאורח: גֵּר־וְתוֹשָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־קֶ֙בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י מִלְּפָנָֽי: בני חת לעומתו מבקשים לראות באברהם חלק מהם: שְׁמָעֵ֣נוּ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתוֹכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ אֶת־ קִבְר֛וֹ לֹֽא־יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ:
המערכה השניה חושפת את המחלוקת בין הצדדים במלוא עוזה. אברהם מבקש לקנות מאת עפרון חלקת קבר בקצה השדה ולשלם עליה בכסף מלא: וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י בְּתוֹכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר: עפרון מבקש להגדיל את היקף הממכר לכל השדה והוא מבקש ליתנו בחינם: לֹֽא־אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ.
המחלוקת הכפולה בין הצדדים משקפת היטב את הבדלי הגישות. אברהם מבקש חלקת קבר ואילו עפרון מבקש לגרום לאברהם להשתקע באמצעות רכישת שדה. במקום שיהא אברהם רועה צאן מבקש עפרון להפוך את אברהם לעובד אדמה. כך ישתקע אברהם בארץ חת. אברהם מבקש לשלם ואילו עפרון מבקש ליתן בחינם. זאת מתוך הנחה שהדבר ייצור מחויבות אצל אברהם כלפי בני חת.
המערכה השלישית הינה המערכה בה הצדדים מבקשים להתפשר. אברהם מציע לרכוש את כל השדה כפי שעפרון ביקש אך לשלם את כסף השדה כפי שהוא הציע: אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי. עפרון בערמומיות מקבל את הצעת אברהם אך מגדיל מאד את היקף העסקה. לא שדה בלבד יקנה אברהם אלא את כל הארץ: אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶרֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־הִ֑וא. עפרון מצפה שאברהם לא יוכל לעמוד בהצעה זו וכך יאלץ אברהם לקבל את הצעתו המקורית לקבל את השדה בחינם. ואולם אברהם לא נרתע מן העסקה הגדולה ושוקל לאברהם את הכסף אותו היא מבקש.
ובכן מהי הערכת המקרא לפעולתו של אברהם? וַיָּ֨קָם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־בּ֛וֹ לְאַבְרָהָ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־חֵֽת: אברהם יצא מן המערכה וידו על העליונה. השדה הפך לאחוזת קבר ובכך הופרה כוונתו של עפרון.
המדרש מציג את כישלונו של עפרון: עפרון – אמר הרבה ואפי' מעט לא עשה שנטל ממנו שקלים גדולים שהן קנטרין שנאמר עובר לסוחר שמתקבלים בשקל בכל מקום. לעפרון היו תוכניות גדולות (אמר הרבה) ואולם תוכניות אלה לא התממשו (ואפילו מעט לא עשה). באופן ציורי אומר המדרש שאברהם לא שילם לעפרון בכסף החיתי אלא בכסף המתקבל בכל מקום. אברהם לא פרט את מטבעותיו למטבע המקומי שהיה נהוג בבני חת. דבר העשוי להתפרש כקביעות של אברהם בארצם של בני חת. אברהם היה ונותר איש העולם הגדול הקורא בשם ה'.
הרב אופיר סעדון, עו"ד הינו בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום מיסוי מקרקעין