פרשת השבוע: כי תצא/ הרב אופיר סעדון, עו"ד

כי תצא – גמישות פרשנית / הרב אופיר סעדון, עו"ד

כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפּ֣וֹר׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל־עֵ֣ץ׀ א֣וֹ עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֙צֶת֙ עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל־הַבֵּיצִ֑ים לֹא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים: שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח־לָ֑ךְ לְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים:

כאשר נקרית בדרכו של האדם ציפור הרובצת על אפרוחיה מצווה התורה לשלח את האם ולקחת את הבנים. חז"ל ראו במצווה זו ביטוי לרחמיו של הקב"ה על בעלי החיים ואף טבעו את הביטוי: "עד קן ציפור יגיעו רחמיך". כלומר תרחם עלינו כמו שאתה מרחם על בעלי החיים.

בטעם המצווה כתב הרמב"ם, במורה הנבוכים, כי החובה לשלח את האם בשעת לקיחת הבנים נועדה למנוע מן האם את הצער בראותה את לקיחת הבנים. הנצי"ב בפירושו לתורה הציע כי מצוות שילוח הקן נועדה למנוע מאיתנו לעשות שימוש לרעה בתכונת הרחמים שהקב"ה טבע בציפור. הציפור יכולה היתה לעוף ולברוח מן האדם המבקש לצוד אותה. ואולם הואיל וטבע בריאתה הוא לשמור על גוזליה אין היא בורחת והיא נותרת עם גוזליה. התורה מצווה על האדם שלא ינצל זאת כדי לצוד את הציפור אלא ישלחה לחופשי.

בדורות האחרונים התעוררה שאלה אודות יישומה של המצווה בימינו. מקצת הפרשנים טענו כי אף בימינו אלה הרואה קן ציפור מצווה ליטול את האפרוחים ולשלח את הציפור בהתאם ללשונו של הכתוב. פרשנות שמרנית זו תואמת אמנם את לשון הכתוב אך יש בה החמצה גדולה. נטילת הבנים הינה מעשה שאין בו כל צורך ממשי והוא פוגע מאד בציפור ובגוזלים. ציפור שנטלו את גוזליה לא תשוב עוד לקן. לדעה זו המצווה אמנם נשמרה אך תכליתה התהפכה. במקום רחמים על בעלי החיים יש בה פגיעה בציפור ובגוזלים ללא כל תועלת לאדם.

פרשנות ליברלית יותר למצווה מצאנו דווקא בפסיקתו של החתם סופר (פוסק הידוע בשמרנותו הרבה). החתם סופר חידש, בניגוד ללשון הכתובים, כי את מצוות שילוח הקן יש לקרא כמצווה הנוהגת רק באדם המבקש ליטול את האפרוחים. אם אין לאדם צורך באפרוחים אין הוא צריך ליטול את האפרוחים רק כדי לקיים את המצווה. הנימוק של החתם סופר קשור כמובן לטעמה הנזכר של המצווה וכלשונו של החתם סופר "במקום שנלמד שלא להתאכזר, אדרבא, נרגיל עצמנו באכזריות ולצער בעלי חיים".

פרשנות זו של החתם סופר למצוות שילוח הקן מלמדת אותנו עד כמה חשובה הגמישות הפרשנית בפרשנות המצוות. בזכות גמישות זו ניתן לשמר את טעמיהן של המצוות גם במציאות שונה לחלוטין מן המציאות בה ניתנה התורה לפני אלפי שנים. זוהי על רגל אחת תפקידה של התורה שבעל פה.

הרב אופיר סעדון, עו"ד הינו בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום מיסוי מקרקעין