שני הפתרונות לחלומותיו של פרעה

פרעה חולם חלומות ואינו יודע את פשרם. לפיכך קורא פרעה ליוסף ומספר לו את חלומותיו על מנת שיוסף יפתור אותם. וכך מספר פרעה ליוסף:

וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ: וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע־פָּ֤רוֹת אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ: וַתֹּאכַ֙לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָרַקּ֖וֹת וְהָרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת: וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ:

וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת: וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽם: וַתִּבְלַ֙עְןָ֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֖ים הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי:

פתרונו של יוסף לשני חלומותיו של פרעה פשוט. שבע הפרות הבריאות ושבע השיבולים המלאות מסמלות שבע שני שבע. שבע הפרות הרעות ושבע השיבולים הדקות מסמלות שבע שני רעב. את אשר האלוהים עושה הראה את פרעה.

הדמיון הרב בין שני החלומות עורר את השאלה לשם מה שני חלומות האומרים דבר אחד? לאחר פתרון החלומות השיב יוסף לשאלה זו ואמר: וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ:

לצד דברים אלה ייתכן ולהישנות החלום משמעות נוספת. זאת לאור ההבדל המשמעותי הקיים בין תיאור פרעה את שני החלומות:

בתיאור החלום הראשון אומר פרעה כי הפרות הרעות בלעו את הפרות הבריאות ולא נודע כי באו אל קירבנה. רש"י מסביר כי בליעה זו משמעותה שכחת השבע בימי הרעב. וכמו שאומר יוסף במפורש: וְ֠קָמוּ שֶׁ֨בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם: בתיאור פרעה את החלום השני נמנע פרעה מלומר כי לאחר בליעת השיבולים הדקות את השיבולים המלאות לא יוודע דבר הבליעה. העדרו של תיאור הבליעה מלמד כי לחלום השני מסר שונה מן החלום הראשון. החלום השני מלמד כי הרעב לא ישכיח את השבע.

יוסף, הרגיש להבדל זה, מציע לפרעה פתרון שונה לשני החלומות:

הפתרון הראשון אותו מציע יוסף מתאר את העתיד באופן דטרמינסטי קודר: וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד: פתרון זה עולה בקנה אחד עם תיאור החלום הראשון.

העצה אותה מציע יוסף לפרעה לאחר פתרון זה הינה, למעשה, פתרון נוסף לחלומו של פרעה. בהתאם לעצה זו יחמש פרעה את הארץ בשנות השבע וכך תנצל הארץ בשנות הרעב: וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֙בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב.

ההבדל בין השני הפתרונות הינו כמובן בעל משמעות רבה. בפתרון הראשון נאמר: וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ: שבע שני הרעב יביאו לאובדנה של ארץ מצרים. בפתרון השני נאמר: וְלֹֽא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב. יוסף מציג, איפוא, לפרעה שני פתרונות ופרעה נדרש לבחור בין שני פתרונות אלה.

אם אכן עצתו של יוסף מהווה את פתרון החלום השני הרי שיש בכך כדי להשיב על קושיה נוספת. הרמב"ן הקשה מה ראה יוסף להשיא עצה לפרעה אחר פתרון החלומות: וכי ליועץ המלך נתנוהו? תשובת הדבר היא כי עצתו של יוסף הינה חלק מפתרון החלום (השני).

הרב אופיר סעדון, עו"ד הינו בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום מיסוי מקרקעין