פרשת השבוע: נח/ הרב אופיר סעדון, עו"ד

שי אזולאי .תיבת נוח

פרשת נח / הרב אופיר סעדון, עו"ד

מדוע הביא ה' מבול על העולם? תשובה לשאלה זו מוצאים אנו בסוף פרשת בראשית:

וַיַּ֣רְא ה' כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כָּל־הַיּֽוֹם: וַיִּנָּ֣חֶם ה' כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבּֽוֹ: וַיֹּ֣אמֶר ה' אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֙אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם:

הואיל ויצר מחשבות ליבו של האדם רק רע כל היום ניחם ה' על שעשה את האדם והוא החליט למחות אותו מעל פני האדמה.

לאחר המבול הביט ה' פעם נוספת על העולם והחליט שלא להביא עוד מבול על העולם. ומדוע החליט ה' שלא להביא עוד מבול על העולם?

וַיָּ֣רַח ה' אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹחַ֒ וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כָּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי:

קיומו של היצר הרע הוא המוביל להתפייסות בין הקב"ה לעולמו ולהתחייבות האלוקית לא להביא עוד מבול לעולם.

השאלה המתעוררת בוקעת, איפוא, ועולה מאליה. כיצד ייתכן כי יצרו הרע של האדם יביא גם להבאת המבול על העולם וגם להתחייבות האלוקית שלא להביא עוד מבול לעולם.

התשובה לשאלה זו מצויה בפסוק המצוי בתווך שבין שני התייחסויות אלה ובעיקר במדרש לפסוק זה. לאחר שהחריב המבול את העולם נזכר אלוהים בעולם לטובה, וכך נאמר: וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֙וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם: רש"י במקום חש בקושי באיזכור שם אלוהים המסמל בדרך כלל את מידת הדין בפסוק העוסק ברחמי ה' על העולם ולפיכך כתב:

ויזכור אלהים – זה השם מדת הדין הוא, ונהפכה למדת רחמים על ידי תפלת הצדיקים, ורשעתן של רשעים הופכת מדת רחמים למדת הדין, שנאמר (בראשית ו ה) וירא ה' כי רבה רעת האדם וגו' ויאמר ה' אמחה, והוא שם מדת רחמים:

מעבר זה מכיסא דין לכיסא רחמים עשוי להסביר את היחס השונה ליצרו הרע של האדם. בשעה שיושב הקב"ה על כיסא הדין מהווה היצר הרע סיבה לענישה. קיומו של היצר הרע מביא את האדם לחטוא ועל כן יש להעניש את האדם. מאידך, בשעה שיושב ה' על כיסא רחמים מהווה היצר הרע סיבה לסליחה. האדם אינו חוטא מתוך מרידה בה' אלא מתוך כניעה ליצרו. משל היה שוגג ולא מזיד.

ובמה הדבר תלוי אם הקב"ה ישפוט את האדם ביושבו על כיסא דין או ביושבו על כסא רחמים? אין הדבר תלוי אלא בתפילתו של האדם. זהו כוחה הגדול של התפילה.

הרב אופיר סעדון, עו"ד הינו בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום מיסוי מקרקעין