פרשת השבוע: פרשת המועדות – סוכות / הרב אופיר סעדון, עו"ד

 שי אזולאי , הנגינה שנמשכת מין הציפורים

תיאור כפול לחג הסוכות / הרב אופיר סעדון, עו"ד

ביום טוב ראשון של חג הסוכות קוראים אנו את פרשת המועדות. פרשה זו כוללת את כל מועדי השנה לפי סדרן: פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות. ואולם רבי דוד צבי הופמן (ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ") שם לב לכך שחג הסוכות נזכר פעמיים בתיאור זה. לאחר התיאור הראשון של חג הסוכות מסכמת התורה את מועדי השנה ופתאום מספרת לנו התורה שוב על חג הסוכות ועל הלכותיו. מאליה, איפוא, עולה השאלה מדוע זכה חג הסוכות לתיאור כפול.

על מנת להשיב על שאלה זו נחלק את מועדי השנה לשתי קבוצות: הקבוצה האחת היא שלושת הרגלים והקבוצה השניה היא חגי תשרי (החודש השביעי). בקבוצה הראשונה ניתן למנות את פסח, שבועות וסוכות. בקבוצה השניה ניתן למנות את ראש השנה, יום הכיפורים ושוב סוכות.

מה היחס בין שתי קבוצות אלה?

שלושת הרגלים הינם חגים לאומיים בהם אנו מציינים אירועים היסטוריים משמעותיים. בפסח אנו מציינים את יציאתנו ממצרים והפיכתנו לעם. בשבועות אנו מציינים את הברית אותה כרתנו עם ה' במעמד הר סיני ובסוכות אנו נזכרים בערגה בימים בהם צעדנו במדבר וישבנו בסוכות בלכתנו לארץ המובטחת.

חגי תשרי (החודש השביעי) אופיינו בחז"ל כחגים שיש בהם קדושה יתירה. מדרש רבה כותב: "כל השביעין חביבין לעולם: בימים שביעי חביב שנאמר ויברך אלהים את יום השביעי; בחדשים שביעי חביב שנא' בחדש השביעי." מועדי החודש השביעי הינם בעלי חביבות יתירה. כשם ששבת קדושה כך למועדי החודש השביעי נודעת קדושה יתירה. קדושה זו נובעת מקירבה מיוחדת של הקב"ה אלינו בימים אלה.

ואכן המקרא מכנה בכינויים שונים את שלושת הרגלים ואת חגי תשרי. בעוד ששלושת הרגלים מכונים "מקראי קודש" הרי שמועדי החודש השביעי מכונים במקרא: "שבתון". כינוי מיוחד זה מלמד על עצם ההבחנה הקיימת בין המועדים וגם על משמעותה של הבחנה זו. בימים אלה ישנה קדושה מיוחדת הבאה לידי ביטוי בחובת שביתה שאינה קיימת במועדים האחרים. סיכומו של דבר בפנינו שתי קבוצות של מועדים: האחת, מועדים בהם בא לידי ביטוי הפן הלאומי ומועדים בהם קיים דגש על ממד הקדושה.

בהתאם להבחנה זו מתעוררת, כמובן, השאלה היאך יש להתייחס לחג הסוכות? האם חג הסוכות הינו חלק מקבוצת המועדים בעלי המשמעות הלאומית חברתית או שמא חג הסוכות הינו חלק ממועדי החודש השביעי המאופיינים בקדושתם?

התורה בדרכה המיוחדת אינה מכריעה בספק זה אלא מעמידה אותנו על מעמדו הכפול של החג. בתיאורו הראשון של חג הסוכות מתייחסת התורה לחג הסוכות כאל חלק משלושת הרגלים. לפיכך תיאור זה אינו כולל את הכינוי שבתון. מאידך בתיאורו השני של החג מתייחסת התורה לחג הסוכות כאל חלק מן המועדים הנזכרים בחודש השביעי. לפיכך בתיאור זה מכונה החג שבתון. מעמדו הכפול של חג הסוכות מחייב, איפוא, את התיאור הכפול של החג: פעם כחלק משלושת הרגלים ופעם כחלק ממועדי החודש השביעי.

זהו איפוא ייחודו של חג הסוכות. בכל החגים האחרים בא לידי ביטוי הפן הלאומי או הפן הדתי. בחג זה אוגדים אנו את שני הפנים יחדיו ושמחים לפני ה'. חג כשר ושמח!

הרב אופיר סעדון, עו"ד הינו בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום מיסוי מקרקעין