פרשת וישב

שני חלומותיו של יוסף

"וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי:

וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי: וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו:

וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי: וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה: וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר:"

קורות חייו של יוסף משופעים בחלומות. לצד צמד החלומות אותם חולם יוסף עצמו ניתן למצוא שני צמדי חלומות נוספים. חלומם של שר המשקים ושר האופים ושני חלומותיו של פרעה.

שר המשקים ושר האופים חולמים חלומות שונים עד מאד. יוסף העומד על ההבדלים בין שני חלומות אלה פותר את חלומו של שר המשקים לחיים ואת חלומו של שר האופים למיתה. מנגד, שני חלומותיו של פרעה דומים עד מאד ועל כן יוסף פותר את שני החלומות באופן דומה. שני החלומות מלמדים על שבע גדול שיקדים רעב כבד. וכפי שאומר יוסף לפרעה: "חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא". מאליה, איפוא, מתעוררת השאלה מהו היחס שבין שני חלומותיו של יוסף. האם חלום יוסף גם הוא חלום אחד או שמא שני חלומות שונים חלם יוסף.

במבט ראשון נראה כי שני החלומות דומים עד מאד. האחים מפענחים את החלום הראשון כמתאר את רצונו של יוסף למשול בהם ויעקב מפענח את החלום השני כמתאר את רצונו של יוסף שאביו ואימו ישתחוו לו. ואולם למרות דמיון בולט זה נראה כי קיימים הבדלים משמעותיים בין שני החלומות.

הרב סולוביצ'יק (בספרו ימי זכרון) עמד על שלושה הבדלים בין שני החלומות:

היקף החלום – בעוד שהחלום הראשון מתייחס לאלומות האחים המשתחוות לאלומתו של יוסף הרי שהחלום השני מצרף לאחד עשר הכוכבים גם את השמש והירח (הוריו של יוסף). הבדל זה הוא המביא את יוסף לספר את החלום הראשון לאחיו בלבד ואת החלום השני גם לאביו.

מושא החלום – בחלום הראשון אלומות האחים משתחוות לאלומתו של יוסף. בחלום השני השמש והירח ואחד עשר הכוכבים משתחווים ליוסף עצמו, לא לכוכבו של יוסף.

התפאורה – במקרא בכלל ובחלומות בפרט קיימת חשיבות רבה לסמלים. האלומות בחלום הראשון מסמלות שפע כלכלי בעוד שהכוכבים בחלום השני מסמלים שלטון ומלכות. בעולם העתיק עובדים עמים רבים את הכוכבים מתוך הכרה בגדולתם.

על בסיס שלושה הבדלים אלה הציע הרב סולוביצ'יק פתרון שונה לשני החלומות. החלום הראשון ייעד ליוסף כוח ושררה בעוד שהחלום השני ייעד ליוסף את המלכות. החלום הראשון עניינו עלייתו של יוסף לגדולה ואילו החלום השני עניינו הכרת האחים בגדולה זו. האם זכה יוסף להגשים את חלומותיו?

קורותיהם של האחים ויוסף מלמדים כי בעוד שיוסף הגשים את חלומו הראשון הרי שאת חלומו השני לא זכה יוסף להגשים!

לאחר שהחלו שנות הרעב יורדים האחים למצרים לשבור את רעבון בתיהם ובתוך כך משתחווים הם ליוסף:

"וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבֹּ֖ר בְּת֣וֹךְ הַבָּאִ֑ים כִּֽי־הָיָ֥ה הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן: וְיוֹסֵ֗ף ה֚וּא הַשַּׁלִּ֣יט עַל־הָאָ֔רֶץ ה֥וּא הַמַּשְׁבִּ֖יר לְכָל־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֔ף וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־ל֥וֹ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה: וַיַּ֥רְא יוֹסֵ֛ף אֶת־אֶחָ֖יו וַיַּכִּרֵ֑ם וַיִּתְנַכֵּ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם וַיְדַבֵּ֧ר אִתָּ֣ם קָשׁ֗וֹת וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֵאַ֣יִן בָּאתֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל: וַיַּכֵּ֥ר יוֹסֵ֖ף אֶת־אֶחָ֑יו וְהֵ֖ם לֹ֥א הִכִּרֻֽהוּ:"

יוסף מביא את האחים להשתחוות בפניו ובכך מגשים הוא את חלומו. אחיו ישתחוו בפניו כפי שחלם וסיפר להם. ואולם דרך זו של הגשמת החלומות אינה כוללת הכרה של האחים בגדולתו. התורה מעידה על האחים שלא הכירו את יוסף. לא את יוסף האיש ולא את גדולתו של יוסף. האחים הכירו את האלומות הנמצאות באוצרותיו. הא ותו לא.

דרך זו בא בחר יוסף להגשים את חלומו הראשון מנעה ממנו להגשים את חלומו השני. ללא הכרה של האחים בגדולתו לא יזכה יוסף למלכות. את השלטון ניתן לתפוס בכוח. כדי להגיע למלכות נדרש יוסף להכרה של אחיו. ואכן כאשר יורד יעקב עם האחים למצרים הוא אינו משתחווה ליוסף. השמש והירח אינם משתחווים ליוסף כפי שייעד החלום השני ליוסף ובכך יורד המסך על חלום זה.

אי התגשמות החלום השני הינה בעלות משמעות לדורות. לא רק יוסף האיש אינו זוכה למלוכה על אחיו אלא גם שבט יוסף. המלכות בעם ישראל מועתקת משבטו של יוסף לשבטו של יהודה. לא יסור שבט (מלכות) מיהודה אומר יעקב ובכך מכתיר את יהודה למלך על עם ישראל. ואכן מלכות הנצח בעם ישראל, מלכותו של דוד המלך, באה משבטו של יהודה.

ובמה זכה יהודה למלכות? על ערש דווי רומז יעקב אבינו לכך שיהודה זכה למה שלא זכה בו יוסף – הכרת האחים במלכותו: "יהודה אתה יודוך אחיך, ידך בעורף אויביך, ישתחוו לך בני אביך". מדוע ישתחוו לך בני אביך? הואיל ויודוך אחיך. האחים כולם אהבו את יהודה והכירו בגדולתו. לא לא לכוחו השתחוו האחים אלא לאישיותו המיוחדת. לא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות.

הרב אופיר סעדון, עו"ד הינו בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום מיסוי מקרקעין