הנושא שעלה לכותרות בעקבות המלחמה נדון בישיבה מרתקת שקיימה ועדת פסיכיאטריה, פסיכולוגיה ומשפט בשבוע שעבר בהשתתפות –
ד"ר דניאל גוטליב, פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי, מנהל קליני של מכון שינוי בהרצליה,
עו"ס תמר שוורץ, מנכ"לית "רוח נשית" ואמא של נועם ז"ל
ופרופ' רועי גילבר דיקן בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה.
כן כיבדו אותנו בנוכחותם עו"ד יפה בן צור, יו"ר משותפת של ועדת בתי דין רבניים וסגנית יו"ר ועדת הירושה, ועו"ד ניצן הורוביץ, שר הבריאות לשעבר.
בערב בלתי נשכח הרחיבה והעשירה הוועדה את המבט על הסוגיה שמעוררת שאלות מהותיות ועמוקות, כמו למשל –
האם יש כאן התנגשות בין כבוד האדם של ההורה שנפטר לבין כבוד האדם של הילד שייולד?
האם הזכות להורות שמוקנית גם לאדם שנפטר מן העולם היא זכות יסוד בלתי מותנית?
האם יש לשקול גם את טובת הילד שטרם נולד?
מה זכויות הירושה של הילד שנולד לאחר פטירת אביו או אמו?
האם לגיטימי לשלול מעמד של יתום של חלל צה"ל מהילד שייוולד ממנו?
האם ראוי לתת את הדעת לשאלות מורכבות בענייני הלכה, מוסר וערכים?
הסוגיה כבדת המשקל הפכה לאקטואלית יותר מתמיד בעקבות המלחמה ונפילת בנים ובנות. השאיפה העזה להמשכיות פתחה ערוצי קשב והבנה לקרובים שביקשו להתיר להם להביא ילדים לעולם, שלא יכירו אב או אם שנפטרו קודם לידתם.
במהלך השנים הובאו לפתחו של בית המשפט בקשות הורים לבן או בת שנהרגו בתאונה או ממחלה ובעקבות המלחמה הצטרפו לבקשות אלה גם הורים לבן שנפל בקרב. הם נאבקו על הגשמת משאלות הבן או הבת להמשכיות גם לאחר מותם.
בבקשות להתיר שימוש בזרע שניטל מן הנפטר, בדק בית המשפט שאלה אחת בלבד בהתבסס על נוהל היועץ המשפטי לממשלה משנת 2003:
האם הוכח כי היה זה רצונו המפורש של הנפטר כי ייעשה שימוש בזרעו לצורך הפריה לאחר מותו?
בפסק דין תקדימי שנתנה כבוד השופטת ציפי כהן אביטן הוחל עיקרון דומה ביחס לשימוש בביציות לאחר המוות.
האם לא צריך לשקול לא רק מה רצונו של המת אלא גם מה טובתו של מי שיוולד מזרעו?
בעניין זה יש שתיקה. מצד היועץ המשפטי לממשלה, מצד בתי המשפט ואף בה"ח שהוגשה לפני מספר שנים ומתעוררת מדי פעם מחדש. מדובר בהצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שימוש בזרע חייל שנספה), התש"ף–2019 – פרי יוזמתה של חה"כ לשעבר רויטל סויד.
ד"ר דניאל גוטליב פרש בפנינו בהרצאה מאלפת את המבט הפסיכולוגי ופרופ' רועי גילבר החכים אותנו במבט משפטי מעמיק.
עו"ס תמר שוורץ שיתפה אותנו בסיפורה האישי על מאבק משפטי מאומץ, ממושך ונחוש לשם הגשמת משאלת בתה נועם ז"ל לתרום את הביציות שלה לאשה עקרה ללא תמורה. גב' שוורץ העלתה נימוק משכנע כשהדגישה כי התרומה משרתת נשים שזקוקות לתרומת ביציות וחוסכות בדרך זו עלויות יקרות ומסע מפרך.
סיפורה היה מפעים ומטלטל עד כי היו חברים שדמעו. עו"ד ניצן הורוביץ, שר הבריאות לשעבר, חיווה את דעתו וציין כי הסיפור האישי חולל שינוי בדעתו. צפו בדבריו.
בדרך להגשמת משאלתה של נועם ז"ל צוין הישג משמעותי כאשר כבוד השופטת הילה מלר שליו התירה את השימוש בביציות של נועם ז"ל, לבקשת הוריה, ועו"ס שוורץ הביעה הכרת תודה עמוקה על פסק דינה. רגע ייחודי נרשם כאשר הוריה של נועם ז"ל, תמר שוורץ וספיר רוזנבוים, פגשו את עו"ד רבקה מלר אולשצקי, אמה של כבוד השופטת הילה מלר שליו.
והשאלה שנותרת פתוחה — ואיפה הילד? הילד שטרם נולד? מה טובתו?
נשמח לשמוע עמדות מקצועיות ואנושיות בתגובות.
*
תודה לכל מי שטרח על ארגון הישיבה וקיומה. תודה מיוחדת לגב' טלמור ימין, הממונה על הוועדה מאז הקמתה בשנת 2015 והמנוע לפעילותה שממזגת חכמה עמוקה ותושיה יעילה. בלעדיה לא היה אפשר לקיים את הישיבה.
תודה מיוחדת לעו"ד לילך עתיר, שנרתמה יחד איתי בנפש חפצה למלאכת התכנון והארגון.
להתראות בישיבה הבאה,
עו"ד עדנה שקל, יו"ר ועדת פסיכיאטריה פסיכולוגיה ומשפט
*