מאת ד"ר מורן פרידמן (MD), עמותת נגישות ישראל
ב-2 ליולי בשנת 1982 נולד שחר בוצר. שחר נולד עם מחלה בשם ניוון שרירים. מאז ילדותו שחר התנייד עם כיסא גלגלים ממונע.
בשנת 1991 משפחת בוצר עברה לגור במכבים-רעות. המבנים הציבוריים היו בתהליך בניה והיו אמורים להיבנות נגישים. משפחת בוצר פנתה לגורמי התכנון כדי לוודא שהמבנים הציבוריים אכן ייבנו נגישים מראש.
לצערם של משפחת בוצר, בית הספר בו למד שחר והמקלטים ביישוב לא הונגשו כראוי – למרות שהיו חדשים.
בשנת 1993, לאחר שפניותיהם נענו באופן חלקי בלבד, הגישו הוריו של שחר בוצר בג"צ בשם בנם יחד עם ארגון "בזכות" וארגון הגג של ארגוני נכים ונכים בלתי מאוגדים. עמותת נגישות ישראל עוד לא הוקמה ולכן לא השתתפה בעתירה.
בפסק הדין מ-1996 נדון ההבדל בין לשון החוק לבין מטרת החוק. בחוק התכנון והבניה היה כתוב שבבתי ספר ישנה חובה להתקין בית שימוש נגיש בקומה אחת לפחות. לפי זה, בית הספר היה בסדר גמור – יש בית שימוש בקומה אחת. אבל התכלית, המטרה, לא מתקיימת אם ילד שלומד בבית הספר לא יכול להשתמש בבית השימוש הזה. לפי פסק הדין "במרכזם של ערכים אלה עומד כבודו של הנכה כאדם והשוויון בינו לבין שאר בני האדם".
מכאן התחיל מסעה של מדינת ישראל לחקיקת נגישות.
הבסיס לחקיקת הנגישות בישראל הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998. עקרון היסוד שלו הוא "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות."
מחוק זה נגזרים כמה קבצים של תקנות:
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), תשס"ג-2003 הן התקנות הראשונות שהותקנו.
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום שהוא בניין קיים), תשע"א-2011 הן תקנות המבנים העיקריות שאין תחת חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 הוא קובץ התקנות הגדול והמקיף שמסדיר את נושא הנגישות במתן שירותים ברוב סוגי השירותים בארץ.
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), תשע"ו-2016 הן תקנות שעדיין לא הושלמו שמטרתן הנגשת מערכת הבריאות בארץ.
התקנות החדשות ביותר הן תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תעודת חיית סיוע), תשפ"ה-2024 שמסדיר את נושא זיהוי חיות שירות בארץ.
קבצי תקנות נוספים כוללים: אתרים (בטבע), מוסדות חינוך, מקומות שאינם בניין, רכב להשכרה ואוטובוסים, מוניות נגישות, הכשרה מקצועית, השכלה גבוהה, נגישות חושית באוטובוסים בין עירוניים, שירותי ומתקני בזק, מורשי נגישות, ביטוח, חניה במקום העבודה, התאמות נגישות פרטניות בחינוך, נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות ייעודיות לאנשים עם מוגבלות, נגישות פינוי וקליטת אוכלוסייה בשעת חירום, שירותי בריאות בקהילה בשעת חירום ועיצומים כספיים על הפרת חקיקת נגישות.
חקיקת הנגישות בישראל מקיפה ומתקדמת, אך עוד לא הושלמה. ישנן תקנות שקשורות למערכת הבריאות, לשעת חירום, למוסדות חינוך דתיים ולדרכים (כבישים, מדרכות וכו') עודן בעבודה.
כשאתם עוסקים בחקיקת הנגישות, זכרו את מטרת חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות – " להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו"