פרשת השבוע: בראשית / הרב אופיר סעדון, עו"ד

שי אזולאי, מגן דוד

פרשת בראשית / הרב אופיר סעדון, עו"ד

מדוע נדחתה מנחתו של קין?

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיקֹוָק: וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְקֹוָק אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ: וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ: הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ: (בראשית ד, ג – ז)

מדוע לא קיבל הקב"ה את מנחתו של קין? הפרשנים המסורתיים שעסקו בסוגיה זו הציעו כי קורבנו של קין היה קורבן גרוע או לפחות קורבן סתמי. זאת בניגוד לקורבנו של הבל שהיה קורבן משובח. ואף רמז מצאו לפירוש זה בתיאור קורבנו של הבל- "וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן". הבל שהביא את קורבנו מן המובחר זכה וקורבנו התקבל. קין שהביא קורבן פשוט נדחה.

קריאה זו מעוררת קושי כפול. ראשית, הקב"ה אומר לקין: לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ: הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ: קין מאוכזב מאד שמנחתו לא התקבלה. מה, איפוא, מקום לתמיהתו של האל: לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. כמו כן המשך דבריו של האל לקין מלמד על חטא קשה אותו חטא קין. האונקלוס (ורש"י בעקבותיו) מתרגם את הביטוי שאת כסליחה. אם תתקן את דרכיך תזכה לסליחה. וכי מה חטאו שנצרך הוא לסליחה? האם מי שמביא קורבן שאינו מהודר חוטא הוא לה'? שנית, ובכך עיקר, האם זהו המבחן לקבלת הקורבן על ידי האל? ומה על אישיותו של מקריב הקורבן ומעשיו האחרים? האם יכול אדם לפשוע כלפי זולתו ולהקריב קורבן מהודר ובכך ינקה את מצפונו?

נביאי ישראל הגדולים (ישעיהו וירמיהו) יצאו חוצץ כנגד תפיסה זו והקדישו לה נבואות רבות. המדד לקבלת הקורבן אינו איכות הקורבן אלא מעשיו של האדם העומד בפני ה'!

ישעיהו הנביא פותח את ספרו בדחייה מוחלטת של קורבנות העם בשעה שידיהם דמים מלאו:

לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְקֹוָק שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי: כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי: לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה: חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא: וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ: רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ: לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה:

ירמיהו הנביא מודיע לעם כי הקרבת הקורבנות, מהודרים ככל שיהיו, לא תועיל להם אם יתנהגו באופן לא מוסרי:

הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם: וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה: הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי נְאֻם יְקֹוָק: ס

על רקע נבואות אלה נציע כי הקב"ה אינו מקבל את קורבנו של קין לא בגלל פגם בנמצא בקורבן אלא בגלל מעשיו של קין. התורה אמנם אינה מפרטת מעשים אלה אך דומה כי מתגובתו של הקב"ה ניתן ללמוד על חומרת מעשיו של קין לפני שהקריב את הקורבן: וַיִּשַׁע יְקֹוָק אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ: וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה – מדוע לא שעה ה' למנחתו של קין? הואיל וה' לא שעה לקין עצמו. ומדוע שעה ה' למנחתו של הבל? הואיל ושעה ה' להבל עצמו. הווה אומר הקורבן אינו תחליף למוסר ולמידות. אדרבא המוסר והמידות הטובות הינם תנאי להקרבת הקורבנות. בהעדרם הקורבן אינו רצוי לפני ה'.

שאלתו של הקב"ה לקין למה נפלו פניך על רקע זה באה. קין הקריב קורבן לפני הבל. קורבן זה מהודר היה בכל ההידורים ואף על פי כן לא התקבל לרצון. לפיכך התפלא קין מאד מדוע לא נרצה קורבנו. או אז אומר הקב"ה לקין הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב – שְׂאֵת. אם תיטיב את מעשיך תוכל להקריב קורבנות לפני. בניגוד ל – נִלְאֵיתִי נְשֹׂא שנאמר בישעיהו ואשר משמעותו כי הקב"ה נלאה מקורבנות בני ישראל אומר הקב"ה לקין כי אם יטיב את מעשיו יהיו קורבנותיו לרצון לפני ה'.

דבריו של הקב"ה מהווים אזהרה חמורה אך גם הדרכה אבהית לקין. על רקע הפגמים המוסריים אשר דבקו בקין מזהיר אותו ה' לבל יכנע ליצרו. במקביל מודיע לו האל כי בכוחו לעשות כן. אמנם תשוקתו של קין ליצרו אך בכוחו למשול בו.

הרב אופיר סעדון, עו"ד הינו בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום מיסוי מקרקעין