פרשת השבוע: תזריע / הרב אופיר סעדון, עו"ד

בפרשתנו נזכרת בהרחבה מחלת הצרעת. הביטוי למחלה זו הינו אמנם ביטוי פיסי אך חז"ל בתורה שבעל פה לימדו אותנו כי הסיבה למחלה הינה סיבה רוחנית. נגעים באים לאדם בשל חטאים שונים אותם הוא חוטא ובעיקר על חטאים שבין אדם לחברו כגון חטא הגאווה וחטא לשון הרע.

בפרשה הבאה מתארת התורה את הדרך בא יכול האדם להיטהר מצרעתו:

וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְלָקַ֧ח לַמִּטַּהֵ֛ר שְׁתֵּֽי־צִפֳּרִ֥ים חַיּ֖וֹת טְהֹר֑וֹת וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז וּשְׁנִ֥י תוֹלַ֖עַת וְאֵזֹֽב: וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְשָׁחַ֖ט אֶת־הַצִּפּ֣וֹר הָאֶחָ֑ת אֶל־כְּלִי־חֶ֖רֶשׂ עַל־מַ֥יִם חַיִּֽים: אֶת־הַצִּפֹּ֤ר הַֽחַיָּה֙ יִקַּ֣ח אֹתָ֔הּ וְאֶת־עֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וְאֶת־שְׁנִ֥י הַתּוֹלַ֖עַת וְאֶת־הָאֵזֹ֑ב וְטָבַ֨ל אוֹתָ֜ם וְאֵ֣ת׀ הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּ֗ה בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחֻטָ֔ה עַ֖ל הַמַּ֥יִם הַֽחַיִּֽים: וְהִזָּ֗ה עַ֧ל הַמִּטַּהֵ֛ר מִן־הַצָּרַ֖עַת שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִ֣הֲר֔וֹ וְשִׁלַּ֛ח אֶת־הַצִּפֹּ֥ר הַֽחַיָּ֖ה עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה: (ויקרא יד ד – ז)

הליך טהרתו של המצורע דומה מאד לטהרת טמא מת באמצעות אפר הפרה האדומה. בשני המקרים נשחטים בעלי חיים ובשניהם נדרשת הזאה (התזה) על גבי הטמא כדי לטהרו. ואולם בטהרתו של המצורע קיים דבר מה נוסף: טרם מזים את דמה של הציפור השחוטה על גבי המצורע יש לטבול את הציפור החיה בדם הציפור השחוטה, ורק אז משולחת ציפור זו לחופשי. לכאורה, אין לציפור המשולחת תפקיד בהליך הטהרה. אם כן, לשם מה היא נלקחת ומדוע היא נטבלת בדם חברתה?

שתי הציפורים אותן ציוותה התורה לקחת הן ציפורים זהות, אין דבר המבדיל ביניהן. אלא שאחת מהן נדונה לשחיטה, והשניה זוכה בחיים ומשולחת לחופשי. אומנם לחופשי, אבל לא לפני שהכהן טובל את כנפיה בדם חברתה שנשחטה. כך הציפור החיה מכירה בטובתה של חברתה ונושאת על כנפיה, מעתה ולעולם, תזכורת מוחשית וכואבת לכך שמותה של חברתה הוא שהעניק לה את חייה וחירותה.

הימים הקשים בהם אנו נמצאים מעמידים אותנו אזרחי מדינת ישראל במתח קשה במיוחד. מחד, חיילים רבים מוסרים את נפשם בחזיתות השונות ומאידך, אזרחי המדינה מקיימים את שגרת חייהם. הציפור המשולחת לחופשי, כשעל כנפיה מרוח דם הציפור השחוטה, מלמדת אותנו כי עלינו לצרוב בתודעתנו את זכרון החיילים הקדושים אשר מסרו את נפשם על מנת שמדינת ישראל תוכל להתקיים. עלינו מוטלת החובה לשאת את זכרם עמנו ולעשות כל שביכולתנו על מנת להיות ראויים לקורבן אותו הקריבו עבורנו:

"וָאֶעֱבֹ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ וָֽאֶרְאֵ֔ךְ מִתְבּוֹסֶ֖סֶת בְּדָמָ֑יִךְ וָאֹ֤מַר לָךְ֙ בְּדָמַ֣יִךְ חֲיִ֔י וָאֹ֥מַר לָ֖ךְ בְּדָמַ֥יִךְ חֲיִֽי:"

הרב אופיר סעדון, עו"ד