פרשת השבוע: וארא / הרב אופיר סעדון, עו"ד

עונשם של כפויי טובה

וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֔ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר: כִּי֩ יְדַבֵּ֨ר אֲלֵכֶ֤ם פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר תְּנ֥וּ לָכֶ֖ם מוֹפֵ֑ת וְאָמַרְתָּ֣ אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֧ח אֶֽת־מַטְּךָ֛ וְהַשְׁלֵ֥ךְ לִפְנֵֽי־פַרְעֹ֖ה יְהִ֥י לְתַנִּֽין:

וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְקֹוָ֑ק וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין: וַיִּקְרָא֙ גַּם־פַּרְעֹ֔ה לַֽחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם־הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן: וַיַּשְׁלִ֙יכוּ֙ אִ֣ישׁ מַטֵּ֔הוּ וַיִּהְי֖וּ לְתַנִּינִ֑ם וַיִּבְלַ֥ע מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן אֶת־מַטֹּתָֽם:

בלכתם אל פרעה מצווה ה' את משה ואהרון על מופת המטה ההופך לנחש. ודבר זה מן התמוהות הוא. וכי חסר פרעה חרטומים העושים כשפים בלט? וכי צריך פרעה לראות את כוחו של אלוהי ישראל בקסמים וכישופים?

שאלה זו נדרשת במלוא עוזה במדרש תנחומא. בשעה שעשה משה את המופת צחק עליו פרעה ואמר לו: "תבן אתה מכניס לעיר שכולה עפריים"? מצרים מלאה כשפים ואין היא צריכה כישוף נוסף מבית מדרשו של משה.

שאלה זו מחריפה עוד יותר לאור שתיקתם של משה ואהרון. משה ואהרון אינם אומרים דבר לפרעה אלא עושים את המופת בלבד. מה מבקשים משה ואהרון לומר לפרעה באמצעות עשיית המופת?

ייתכן והתשובה לשאלה זו רמוזה בהמשך דברי מדרש תנחומא אודות האופן בו נעשה המופת לפני פרעה. לדברי המדרש בשעה שבלע מטה אהרון את מטות המצרים "לא נעבה יותר ממה שהיה". מטהו של אהרון אשר בלע את מטות המצרים לא השתנה ומראהו כאשר בתחילה.

דומה כי בדברים אלה מלמד אותנו התנחומא מה היתה מטרתו של מופת זה. בעומדו לפני פרעה מזכיר משה לפרעה את חלומותיו הנושנים. את הפרות הרזות שבלעו את הפרות השמנות ולא נודע כי באו אל קרבינה. את השיבולים הדקות ושדופות הקנה אשר בלעו את השיבולים הטובות ומראהן רע כאשר בתחילה. המטה הבולע את מטות החרטומים ונשאר כשהיה נועד לרענן את זכרונו של פרעה. הוא שלא ידע את יוסף יזכור עתה את החלומות שפתר.

משה, בעומדו לפני פרעה, מבקש להזכיר לו את חטאיו הישנים ואת הסיבה לעונשים הכבדים אותם הוא עתיד לקבל. על תרומתו של יוסף למצרים הרחיבה התורה בספר בראשית. יוסף הוא האיש החכם והנבון אשר בזכותו הפכה מצרים למרכז העולם העתיק. הוא האיש אשר ידע לצפות את שנות הרעב הקשות ואשר ידע לאגור באוצרות מצרים אוכל לשנות הרעב. ולא את המצרים לבדם כלכל יוסף והציל מחרפת הרעב אלא את עמי האזור כולם. כך הפכה מצרים בזכות חכמתו של יוסף למעצמה הגדולה בעלת האוצרות הגדולים. והנה מלך חדש קם על מצרים. מלך אשר יורש את האוצרות הגדולים אך לא את המחוייבות למי שסייע ביצירתם. לפיכך באופן פרדוקסאלי בונים בני ישראל עבור מצרים בכפיה ערי אוצרות בהם יאוחסנו כל האוצרות שאצרו מצרים בזכות חכמתו ועזרתו של יוסף. כפיות טובה זו היא שעמדה במוקד חטאם של המצרים והיא אשר בעטיה ייענשו המצרים בעונשם הגדול.

חטאים רבים חטאו פרעה ומצרים לישראל. השיעבוד הנורא, הריגת הבנים ועוד ועוד. ואולם בשעה שעומד משה בפני פרעה מוצא משה לנכון להדגיש את החמור מכל בחטאם של המצרים, את כפיות הטובה לעם ישראל. ועל כן לאורך כל האותות מצווה האל את משה ואת המטה אשר נהפך לנחש תקח בידך. ללמד את פרעה כי עיקר העונש לא בא לו אלא משום כפיות הטובה בה נקט כלפי ישראל.

עורך דין אופיר סעדון הינו מומחה בתחום המיסוי.

הרב אופיר סעדון, עו"ד הינו בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום מיסוי מקרקעין