לאחר מעמד הר סיני, המתואר בפרשתנו, מספרת התורה על הפחד שאחז בבני ישראל בשומעם את דבר ה' ועל בקשתם לשמוע את דבר ה' באמצעו משה: וְעַתָּה֙ לָ֣מָּה נָמ֔וּת כִּ֣י תֹֽאכְלֵ֔נוּ הָאֵ֥שׁ הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את אִם־יֹסְפִ֣ים׀ אֲנַ֗חְנוּ לִ֠שְׁמֹעַ אֶת־ק֨וֹל יְקֹוָ֧ק אֱלֹהֵ֛ינוּ ע֖וֹד וָמָֽתְנוּ: ולאחר מכן מבקשים הם: קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשֲׁמָ֔ע אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַ֣תְּ׀ תְּדַבֵּ֣ר אֵלֵ֗ינוּ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר יְדַבֵּ֜ר יְקֹוָ֧ק אֱלֹהֵ֛ינוּ אֵלֶ֖יךָ וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ: האם נהגו בני ישראל כשורה בבקשה זו?
רש"י על המקום טוען כי בני ישראל לא נהגו כשורה: ואת תדבר אלינו – התשתם את כחי כנקבה שנצטערתי עליכם ורפיתם את ידי כי ראיתי שאינכם חרדים להתקרב אליו מאהבה. וכי לא היה יפה לכם ללמוד מפי הגבורה ולא ללמוד ממני: הלימוד הבלתי אמצעי מאת ה' הינו בעל ערך רב. לפיכך שגו בני ישראל בבקשתם ללמוד מאת משה ולא מאת ה'.
ואולם דבריו אלה של רש"י מעוררים קושי רב לאור הפסוקים הבאים: וַיִּשְׁמַ֤ע יְקֹוָק֙ אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֵלַ֗י שָׁ֠מַעְתִּי אֶת־ק֨וֹל דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כָּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ: מִֽי־יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת־כָּל־מִצְוֹתַ֖י כָּל־הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם: הקב"ה מעיד על בני ישראל שבקשתם היתה ראויה.
היאך יש ליישב בין הביקורת העולה מפירושו של רש"י לבין דברי ההערכה הנאמרים על ידי הקב"ה? תשובת הדבר קשורה למתח שבין אהבה ליראה. עבודת ה' של האדם נדרשת להיות מורכבת מאהבה ויראה גם יחד. לא ניתן לוותר על אחד משני אלה.
דברי השבח וההערכה שנאמרו על ידי ה' מעידים על מידת היראה הגדולה שהיתה לעם. יראה זו היא שהובילה את העם להעדיף ללמוד מאת משה ולא מאת ה'. רש"י בפירושו מותח ביקורת על עם ישראל הואיל והעדפת העם ללמוד מאת משה ולא מאת ה' מלמדת על חיסרון במידת האהבה. אהבת ה' אמורה היתה לגרום לעם לרצות ללמוד מאת ה' על אף הקושי הכרוך בכך.
הבחנה זו בין מידת האהבה למידת היראה רמוזה היטב בפסוקים ובפירושו של רש"י. כאשר רש"י מותח ביקורת על העם מזכיר רש"י את מידת האהבה: "כי ראיתי שאינכם חרדים להתקרב אליו מאהבה". מאידך כאשר הקב"ה מביע הערכה לבקשתם של העם נזכרת מידת היראה: "הֵיטִ֖יבוּ כָּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ: מִֽי־יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י".
אמנם, לעיתים, קיימת סתירה בין מידת האהבה למידת היראה. ואולם ככלל עבודת ה' נדרשת לשלב בין שני אלה. אהבה ללא יראה אינה יכולה להחזיק מעמד. יראה ללא אהבה כגוף ללא נשמה.
הרב אופיר סעדון, עו"ד הינו בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום מיסוי מקרקעין
