פרשת השבוע: וזאת הברכה / הרב אופיר סעדון, עו"ד

 

 

 שי אזולאי , מאטיס בא לשבת

 

וזאת הברכה / הרב אופיר סעדון, עו"ד

לפני מותו ופרידתו מבני ישראל מברך משה את עמו. וברכה זו פותחת בתיאור בואו של הקב"ה ממקומות רבים לפני שנגלה לישראל:

וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ: וַיֹּאמַ֗ר יְקֹוָ֞ק מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִֽימִינ֕וֹ אשדת אֵ֥שׁ דָּ֖ת לָֽמוֹ:

המדרש התקשה מה עשה הקב"ה אצל האומות טרם בואו לישראל והציע כי הקב"ה הציע את התורה לאומות האחרות טרם הציע אותה לישראל אך הם סרבו:

"וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא"

כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, לֹא עַל יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד הוּא נִגְלָה, אֶלָּא עַל כָּל הָאֻמּוֹת.

בַּתְּחִלָּה הָלַךְ אֵצֶל בְּנֵי עֵשָׂו וְאָמַר לָהֶם: מְקַבְּלִים אַתֶּם אֶת הַתּוֹרָה?

אָמְרוּ לוֹ: מָה כָּתוּב בָּהּ?

אָמַר לָהֶם: "לֹא תִרְצָח" (שמות כ, יב).

אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל עַצְמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אֲבִיהֶם רוֹצֵחַ הוּא "וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" וְלֹא הִבְטִיחוֹ אָבִיו אֶלָּא עַל הַחֶרֶב – אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה.

הָלַךְ לוֹ אֵצֶל בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וְאָמַר לָהֶם: מְקַבְּלִים אַתֶּם אֶת הַתּוֹרָה?

אָמְרוּ לוֹ: מָה כָּתוּב בָּהּ?

אָמַר לָהֶם: "לֹא תִּנְאָף". אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל עַצְמָם שֶׁל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים אֵינָם בָּאִים אֶלָּא מִנִּאוּף "וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן"

אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה.

הָלַךְ לוֹ אֵצֶל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לָהֶם: מְקַבְּלִים אַתֶּם אֶת הַתּוֹרָה?

אָמְרוּ לוֹ: מָה כָּתוּב בָּהּ?

אָמַר לָהֶם: "לֹא תִּגְנֹב". אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל עַצְמָם שֶׁל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים אֵינָם חַיִּים אֶלָּא מִן הַגְּנֵבָה וּמִן הַגֶּזֶל ("פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ". אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה.

לֹא הָיְתָה אֻמָּה בָּאֻמּוֹת שֶׁלֹּא הָלַךְ וְדִבֵּר וְדָפַק עַל פִּתְחָהּ, אִם יִרְצוּ וִיקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה.

וְאַחַר כָּךְ בָּא לוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, אָמְרוּ לוֹ: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז).

זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב).

מדרש זה מציג, כמובן, את ישראל כאומה החפצה להידבק בקב"ה. ואולם יש בו במדרש זה, לכאורה, קורטוב של עלבון. משה הנפרד מעם ישראל אומר להם כי את התורה קיבלו בלית ברירה. לאחר שאף אומה ולשון לא רצו ולא יכלו לקבל את התורה, ניתנה התורה לישראל. נשווה בנפשנו סוחר המציע את מרכולתו ללקוחותיו ואומר להם כי איש אינו חפץ בסחורתו. וכי כך ראוי שייפרד משה מעמו?

עוצמת השאלה מלמדת על המסר הגדול הטמון בברכה זו. טרם נפרד משה מעמו מגלה הוא להם סוד גדול. סוד אותו שמר עימו ארבעים שנה.

משה החרד לשלומם של ישראל בניו והיודע כי ברבות הימים יחטאו מבקש לשמר את הברית בינם לבין הקב"ה. בפרשות הקודמות לימד משה את בני ישראל כי אם יחטאו יכולים הם לשוב בתשובה לפני ה' וה' מקבל את תשובתם. עתה מלמד משה את עם ישראל על הקשר הייחודי בינם לבין הקב"ה. בשעת משבר יכולים הם לפנות לקב"ה ולומר לו שאין הוא יכול להחליף אותם באומה אחרת. אלו דברי הפרידה של משה מעמו

 

הרב אופיר סעדון, עו"ד הינו בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום מיסוי מקרקעין

התחברות למערכת
מס׳ רשיון לא תואם
האתר החדש של ועד מחוז תל אביב כבר כאן! אם אתם נתקלים בבעיה במהלך הגלישה, אנא צרו קשר במייל support@talpress.co.il