כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים איזו היא מחלוקת שהוא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו: (אבות פרק ה משנה יז)
מדוע נבחרו מחלוקתם של הלל ושמאי ומחלוקת קורח ועדתו על מנת לאפיין מחלוקת לשם שמים ומחלוקת שאינה לשם שמים?
אחד המאפיינים המרכזיים במחלוקת קורח ועדתו הינו העדרו של דיאלוג. משה פונה אל קורח ומסביר לו כי הבדלתם מעדת ישראל נעשתה על פי ה' וכי פער גדול יש בין קירבתם כלוויים לבין קדושת הכהנים:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי: הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶתְכֶם אֵלָיו לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת מִשְׁכַּן יְקֹוָק וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה לְשָׁרְתָם: וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי אִתָּךְ וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה: לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל יְקֹוָק וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו:
ומה תשובה יש בפיו של קורח לדבריו של משה? שתיקה רועמת. קורח אינו משיב למשה כלל וכלל. בצר לו מנסה משה לדבר על ליבם של דותן ואבירם ואף קורא להם שיבואו לפניו:
וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה:
דותן ואבירם דוחים בבוז את הזמנתו של משה. משה רבינו בענוה רבה הולך בעצמו לפייסם אך הם יוצאים ניצבים ואינם מוכנים להידבר עימו כלל וכלל. מדרש תנחומא הרגיש בדבר ואף הוסיף סיבה להתנהגותם זו:
כל הדברים האלו פייס משה לקרח, ואין אתה מוצא שהשיבו דבר, לפי שהיה פיקח ברשעו, אמר אם אני משיבו יודע אני שהוא חכם גדול, עכשיו יקפחני בדבריו ומקלקלני ואני מתרצה לו בעל כרחי, מוטב שלא אזקק לו, כיון שראה משה שאין בו תועלת, פירש הימנו, וישלח משה לקרוא לדתן ולאבירם אף הן עמדו ברשען, ולא נזדקקו להשיבו, ויאמרו לא נעלה (מדרש תנחומא פרשת קרח סימן טו)
המדרש ממשיך ומסביר כי עצם סירובם של קורח ודתן ואבירם לדון עם משה בדבר ציער את משה מאד:
ויחר למשה מאד. מצטער למה, שהאדם דן עם חבירו מתווכח עמו ומשיבו יש שם נחת רוח, ואם אינו משיבו הרי זה צער גדול. (מדרש תנחומא פרשת קרח סימן יז)
ואולם מעבר לצער הגדול שפקד את משה יש בדבר כדי להסביר מדוע אפיינו חז"ל את מחלוקת קורח ועדתו כמחלוקת שאינה לשם שמים. במקום בו המחלוקת הינה לשם שמים מתקיים דיון בין הצדדים למחלוקת על מנת לגלות את האמת. שמיעת האחר, הסובלנות והפתיחות איש לרעהו הריהם תנאי בל יעבור להשגת האמת. ומנגד, ההתעלמות מדעתו של האחר הרי היא הוכחה ניצחת למחלוקת שכוונתה פחותה.
המשנה מציבה את מחלוקת הלל ושמאי כאב טיפוס למחלוקת שהיא לשם שמים. ומה אפיין מחלוקת זו של הלל ושמאי?
אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן – מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן. (עירובין יג:)
בית הלל הקדימו את דברי בית שמאי לדבריהם. הקדמה זו מלמדת כי דברי בית שמאי נשקלו על ידם היטב ונדחו על ידם רק לאחר שקילה זהירה זו. העדפת דעתם לא נבעה משיקולים זרים אלא מאהבת האמת בלבד. ואכן בשלושה מקרים בש"ס נאמר שחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי. לאחר ששמעו את דעתם של בית שמאי הבינו שהצדק עימם ולא בושו להודות שטעו.
במשך הדורות אפיינה אהבת אמת זו את לימוד התורה של חכמי ישראל. בין החכמים היו תמיד כאלו שהקשו על חבריהם ותרצו את קושייתם בעצמם. הוא מותיב לה והוא מפרק לה. באופן זה הצליחו חכמי ישראל להגיע אל האמת. וכה נכוחים הם דברי הרמב"ם בעניין זה (בהקדמתו לפירוש המשנה):
אבל קביעתו סברת אדם מסויים וחזרתו מאותה הסברא כגון אמרו בית שמאי אומרים כך ובית הלל אומרים כך וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי, כדי ללמדך אהבת האמת ורדיפת הצדק, לפי שאלו האישים הגדולים החסידם המשכילים, המופלגים בחכמה שלימי הדעת, כאשר ראו דברי החולק עליהם נכונים יותר מדבריהם והגיוניים יותר נכנעו וחזרו לדעתו, כ"ש וק"ו שאר בני אדם כשיראה שיריבו צודק שיכנע ועל יתעקש, וזהו דבר ה' צדק צדק תרדוף, ועל זה אמרו חכמים הוי מודה על האמת, ר"ל אע"פ שאתה יכול לחלץ את עצמך בטענות וכוחייות, אם תדע שדבר יריבך הוא האמת. שטענתך נראית יותר מחמת חולשתו או בגלל יכלתך להטעות, חזור לדבריו וחדל להתוכח.
ברבות הימים הפכה ה – "מחלוקת" שם נרדף למריבה. חז"ל שאהבו את המחלוקת וסלדו ממריבות הבחינו היטב ביניהם. חז"ל לימדו אותנו כי אפשר ולעיתים גם צריך לחלוק איש על רעהו אך בדרך של כבוד ולשם השגת האמת. כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים.
הרב אופיר סעדון, עו"ד הינו בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום מיסוי מקרקעין
