פרשת השבוע: משפטים / הרב אופיר סעדון, עו"ד
נעשה ונשמע
בסופה של פרשת משפטים חוזרת התורה לספר על ההכנות שהיו למעמד הר סיני. בשיאן של הכנות אלה מספרת לנו התורה על הברית אותה כורת ה' עם בני ישראל ועל האמירה המיוחדת של בני ישראל: "וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְקֹוָ֖ק נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע:".
הביטוי: "נעשה ונשמע" הינו ביטוי ייחודי המתאר את הקשר המיוחד בין עם ישראל לקב"ה. חז"ל לימדו אותנו שבזכות ביטוי זה זכה כל אחד מבני ישראל לשני כתרים. כתרים המאפיינים את עמנו כעמו של הקב"ה.
על רקע זה נשאלה מהי משמעותו של ביטוי זה? למה התכוון העם באומרו נעשה ונשמע? המשמעות הפשוטה של הביטוי מעוררת, כמובן, קושי והיא בלתי אפשרית. היאך יכול העם לעשות מעשה עוד לפני ששמע על הציווי לעשות כן? לפיכך ההסבר המקובל לביטוי זה הינו הסבר מטאפורי. את הפועל לשמוע יש לפרש באופן אלגורי. שמיעה במשמעות של הבנה. בני ישראל אומרים תחילה כי הם מתחייבים לקיים את מצוות ה' ורק לאחר מכן ילמדו את טעמי המצוות. הקדמה זו מלמדת, כמובן, על המחוייבות הבלתי מותנית לקיום המצוות. קבלת עול מלכות שמים שלמה.
ואולם לצד הסבר מליצי זה נראה כי קיימת דרך נוספת להסביר את משמעותו של הביטוי נעשה ונשמע. דרך זו בוקעת ועולה מתוך המהפכה הגדולה שהתחוללה ערב מעמד הר סיני.
לפני מעמד הר סיני הקב"ה מודיע למשה על אופיו האינטימי של המעמד הצפוי ומשה אומר לה' את דברי העם: וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶיךָ֘ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְקֹוָֽק:".
מהם אותם הדברים אותם אומר העם לה'? סתם הכתוב ולא פרש. רש"י על אתר הציע כי בקשת העם היתה לחוות התגלות ישירה בניגוד להצעתו של הקב"ה להתגלות למשה בלבד: "וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם – תשובה על דבר זה שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך אינו דומה השומע מפי השליח לשומע מפי המלך, רצוננו לראות את מלכנו:". לדעת רש"י "דברי העם" אותם אומר משה לה' הינם רצון העם במעמד הר סיני פומבי. הקב"ה הציע כי מעמד הר סיני יהיה למשה בלבד ואולם העם אינו חפץ במעמד זה אלא מבקש לשמוע את ה' באופן ישיר. אין הם רוצים לשמוע מפי שליח אלא לשמוע את הקב"ה בכבודו ובעצמו.
הצעתו של רש"י מסבירה היטב את השינוי הדרמטי בעלילה המתרחש לאחר פסוק זה: "וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֤ק אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם: וְהָי֥וּ נְכֹנִ֖ים לַיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִשִׁ֗י יֵרֵ֧ד יְקֹוָ֛ק לְעֵינֵ֥י כָל־הָעָ֖ם עַל־הַ֥ר סִינָֽי:" הקב"ה לא יתגלה רק לעיני משה אלא גם לעיני כל העם. רש"י מסביר כי גם ההכנות עליהם נצטווה העם נדרשו כתוצאה מבקשת העם להתגלות ה' אליהם: "ויאמר ה' אל משה – אם כן, שמזקיקין לדבר עמם, לך אל העם: וקדשתם – וזימנתם, שיכינו עצמם היום ומחר:".
הצעתו של רש"י נהנית, איפוא, משני יתרונות. האחד, היא מסבירה מהי תגובת העם והשני היא מסבירה את הפער בין התוכנית אותה הציע ה' לבין המעמד שהתקיים בסופו של דבר. עם זאת ועל אף יתרונות אלה אין אנו פטורים מלשאול מהו המקור לפירוש זה. האם ניתן למצוא עוגן בפסוקים להצעתו של רש"י או שמא המדובר בדרשנות שאינה מבוססת על לשון הכתוב.
ייתכן והתשובה לשאלה זו הינה הביטוי נעשה ונשמע אותו אומרים בני ישראל. משה רבינו כורת עם בני ישראל את ברית האגנות ולאחר מכן קורא להם את האמור בספר הברית: "וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת־נַעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּֽעֲל֖וּ עֹלֹ֑ת וַֽיִּזְבְּח֞וּ זְבָחִ֧ים שְׁלָמִ֛ים לַיקֹוָ֖ק פָּרִֽים: וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ חֲצִ֣י הַדָּ֔ם וַיָּ֖שֶׂם בָּאַגָּנֹ֑ת וַחֲצִ֣י הַדָּ֔ם זָרַ֖ק עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ: וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם". בתגובה לשני אלה מקבל העם על עצמו עול מלכות שמים שלמה ואומר: "כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְקֹוָ֖ק נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע:" השמיעה הנזכרת אינה ביטוי מליצי. עם ישראל אומר לקב"ה מבקשים אנו לשמוע אותך. זהו, איפוא, המקור לדברי רש"י וזהו גם המקור לשינוי הדרמטי שהתחולל לקראת מעמד הר סיני. בקשתם של בני ישראל לשמוע את ה' ישירות ולא באמצעות מתווך.
הרב אופיר סעדון, עו"ד
