פרשת השבוע: פרקי אבות – פרק ו' מעלת לימוד התורה / הרב אופיר סעדון, עו"ד

פרק ו' – מעלת לימוד התורה

אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם ואומר והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות אל תקרא חרות אלא חירות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה וכל מי שעוסק בתורה תדיר הרי זה מתעלה שנאמר וממתנה נחליאל ומנחליאל במות:

הפרק האחרון בפרקי אבות, פרק ו', הינו תוספת מאוחרת שניתקנה על ידי חכמי ישראל. רובו ככולו של פרק זה עוסק במעלת לימוד התורה ובמעלת לומדיה. ובין אלה יכולים אנו למצוא גם הסבר אודות טעמה של מצווה זו.

במשנה נאמר כי הלומד תורה הינו בן חורין. ויתר על כן נאמר כי אין בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. ואולם תמהים אנו למקרא דבר זה. בשעה שלומד אדם תורה מכפיף הוא את עצמו להלכות רבות עליהם ציווה בורא עולם. כפיפות זו מדגישה את עבדותו של האדם לבורא עולם ולא את היותו של האדם בן חורין. אמנם דבר גדול הוא להיות עבד לבורא עולם ועל משה רבנו נאמר כי היה עבדו של מקום ואולם המשנה, כאמור, אינה מדגישה את ממד העבדות אלא את ממד החירות של האדם.

על מנת להשיב על שאלה זו נבחין בין שני רבדים שונים בלימוד התורה. הרובד הראשון בלימוד התורה הינו הרובד של הלימוד הטכני – אמצעי לקיום המצוות. רובד זה, המכונה בפי חז"ל לימוד על מנת לעשות, אכן מעצים את תחושת העבדות של האדם ולא את תחושת החירות. ואולם לא ברובד זה המשנה עוסקת. בלימוד התורה קיים רובד נוסף אשר תפקידו אינו אמצעי לקיום המצוות אלא משמעות יש לו בפני עצמו. ברובד זה ההתמקדות הינה בהבנת טעמי המצוות ותכליתן. זאת על אף שאין בכך כדי לסייע לאדם בקיום הטכני של המצוות. כך בהתאם לרובד זה בלבד ניתן להבין את חשיבות לימוד התורה כולה על אף שחלקים רבים בה אינם מגיעים לכדי ביטוי מעשי.

לימוד התורה כדי לדעת היאך לקיים את המצוות מביא את האדם לתודעה של עבדות. לימוד האדם מתוך התחקות אחר טעמי המצווה ותכליתה מביא את האדם לתודעה של חירות.

ומהו הסדר הנכון בלימוד התורה? דומה כי את התשובה לשאלה זו השיבו בני ישראל לקראת מעמד הר סיני: "נעשה ונשמע" קודם צריך האדם ללמוד על מנת לעשות ורק לאחר מכן צריך ללמוד על מנת להבין.

הרב אופיר סעדון, עו"ד