פרשת השבוע: שופטים נבואה/ הרב אופיר סעדון, עו"ד

אמונה מתוך בחירה / הרב אופיר סעדון, עו"ד

רבי יהודה הלוי בספרו הכוזרי מתייחס למעמד הר סיני כאל פסגת הקשר שבעין עם ישראל לקב"ה. מעלתם המיוחדת של עם ישראל על פני האומות הינה האפשרות לחוות התגלות אלוקית. במעמד הר סיני זכו כל עם ישראל להתגלות זו ובכך הביאו לידי ביטוי את הסגולה המיוחדת של עם ישראל. ודומה כי בליבו של כל יהודי שוכנת ערגה למעמד זה. כמיהה לקשר בלתי אמצעי בינינו לבין הקב"ה. לא אבותינו אמרו לנו, לא נביאנו חזו לנו כי אם קירבה ישירה לקב"ה.

ובכן מדוע לא? מדוע מעמד הר סיני היה אירוע חד פעמי? מדוע נסתר הקב"ה מעינינו ואין אנו יכולים לחוות את הקשר עימו באופן ישיר? פרשתנו פרשת שופטים משיבה לשאלה זו:

נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵאַחֶ֙יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן: כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּי֥וֹם הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־קוֹל֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה ע֖וֹד וְלֹ֥א אָמֽוּת: וַיֹּ֥אמֶר יְקֹוָ֖ק אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ: נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמ֑וֹךָ וְנָתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו וְדִבֶּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוֶּֽנּוּ:

במעמד הר סיני בו נגלה הקב"ה לבני ישראל אמרו בני ישראל לה' כי אינם יכולים עוד לראות את האש הגדולה. החוויה הרוחנית היתה מעבר ליכולתם ולפיכך ביקשו להמיר את ההתגלות האלוקית בנבואתו של משה. לפיכך הוחלפה החוויה הקולקטיבית במוסד הנבואה. לא עוד התגלות לכל עם ישראל אלא נביא אשר ישמע לבדו את דבר ה' וידבר אל בני ישראל.

מפסוקים אלה נראה כי ההתגלות האלוהית לא היתה אמורה להיות חד פעמית. רק בשל בקשתם של בני ישראל הומרה התגלות זו במוסד הנבואה. מוסד הנבואה התחדש רק בשל בקשתם של בני ישראל להמיר את ההתגלות האלוהית בדיבורו של משה. לפיכך יש מקום לחשוב כי אילולא היו בני ישראל מבקשים את אשר ביקשו ואילולא היה מתחדש מוסד הנבואה היו בני ישראל אמורים לזכות בהתגלויות נוספות.

על רקע זה יש לבחון האם בקשתם של בני ישראל היתה רצויה? מקריאה ראשונה נראה כי בקשה זו של בני ישראל נבעה מרפיסות רוחנית. ואכן במדרשים נמתחת ביקורת נוקבת על בני ישראל שנכנעו לפחד שאחז בהם ולא אזרו אומץ לעמוד בהתגלות זו. ואולם הקב"ה מעיד על בני ישראל שבקשתם טובה: "הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ". ומכאן שקיימת העדפה למוסד הנבואה על פני ההתגלות הפומבית. מה הסיבה לכך?

על מעמד הר סיני נאמר בחז"ל כי היה בו מימד של כפיה: "ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב קימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר."

המהר"ל מסביר כי אין המדובר בכפיה פיזית אלא בכפיה רוחנית. ההתגלות האלוהית כופה על האדם להכיר בבוראו ואינה מותירה לו בחירה חופשית. באופן זה עבודת ה' של האדם נעדרת את מימד הבחירה. האדם לא בוחר להכיר ולעבוד את בוראו אלא נאלץ לכך. המהר"ל משווה, לאור דברי הגמרא, בין מעמד הר סיני לבין ימי אחשורוש בהם עם ישראל בחר להאמין בקב"ה למרות שלא היו ניסים גלויים. מעמד הר סיני וימי הפורים הינם שני קצוות בקשר בין האדם לקב"ה. במעמד הר סיני זכה עם ישראל לקשר הגלוי ביותר עם הקב"ה. מנגד, במגילת אסתר שמו של הקב"ה כלל לא נזכר! מדברי הגמרא המעדיפה את ימי הפורים לומד המהר"ל כי עדיף קשר המבוסס על בחירתו של האדם לקשר המבוסס על כפיה רוחנית.

במוסד הנבואה ישנו אמנם ריחוק מהקב"ה ביחס להתגלות הפומבית אך יש בו גם יתרון גדול. מוסד הנבואה מאפשר לאדם לבחור להאמין בקב"ה. ועל כך אומר הקב"ה היטיבו כל אשר דיברו.

הרב אופיר סעדון, עו"ד הינו בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום מיסוי מקרקעין