פרשת השבוע: פרשת ראה/ הרב אופיר סעדון, עו"ד
ערכם של חיים מוסריים
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם . וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.
פתיחתה הקצרה של פרשת השבוע מעוררת קושי. התורה כותבת כי נקבל ברכה אם נשמע למצוות ה' אך אינה כותבת מה טיבה של ברכה זו. באופן דומה התורה כותבת כי תבא עלינו קללה אם לא נשמע למצוות ה' אך נמנעת מלכתוב מהי הקללה שתבא אם חלילה לא נקיים את מצוות ה'. ודוק, בפרשות רבות התורה מתארת בפרוטרוט מהו השכר הטוב (גשם, בריאות, זרע וכיו"ב) ומהם העונשים הרעים שיהיו מנת חלקו של העם אם לא יקיים מצוות (אויב, גלות ועוד). ורק בפרשתנו לא מציינת התורה מהו הגמול שיבוא לאדם.
הרמב"ם במורה הנבוכים (ח"א פ"ד) מתייחס לביטוי "ראה" הפותח את פרשתנו ומסביר כי התורה עושה שימוש בביטוי זה במקום בו היא מבקשת להסב את תשומת לבנו לעניין הדורש השגה שכלית. ביטוי זה מלמד כי המדובר בענין עמוק אליו יש לתת את תשומת לבנו המיוחדת. ובכן מהו המסר המיוחד אותו מבקשת התורה ללמדנו?
בפרשיות רבות בתורה מתארת התורה מערכת גמול פשוטה. קיום מצוות מזכה את האדם בשכר טוב ואילו סטיה מדרך ה' מביאה על האדם פורענות. גמול זה הינו בעל משמעות רוחנית כבירה הואיל והוא מבטא את צדקת משפטו של הקב"ה. ואכן אחד משלושה עשר עיקרי אמונתנו הוא להאמין בגמול המגיע לאדם כתוצאה ממעשיו. דא עקא וגמול זה עשוי לגרום לאדם לקיים את המצוות אך ורק כדי לקבל שכר טוב על מעשיו ולהימנע ממעשים רעים על מנת לא להיענש. פרשתנו מבקשת ללמד אותנו כי קיימת דרגה גבוהה יותר אליה צריך האדם לשאוף. הברכה האמיתית לה זוכה האדם המקיים מצוות אינה הגמול החיצוני אלא עצם ההליכה בדרך הטובה והנכונה. חיים מוסריים אינם אמצעי אלא מטרה. ומנגד, הקללה האמיתית אינה העונש החיצוני אלא ההליכה בדרך הרעה. אדם העושה עוול לרעהו חי חיים של קללה לא בשל העונש שיבוא עליו אלא בשל המעשה הרע אותו עשה. ואכן כך לימדונו חז"ל במסכת אבות: "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס". ועוד למדנו במסכת אבות: "שכר מצווה מצווה". השכר הבא לאדם כגמול על המצווה אינו שכר חיצוני. יש שפירשו שכר זה בכך שהקב"ה מגלגל לידיו של האדם את הזכות לקיים מצווה אחרת. ויש שפרשו ששכרו של האדם הינו המצווה עצמה. שכר מצווה – המצווה אותה קיים האדם. זוהי תכלית חייו של האדם. לחיות חיים מוסריים וערכיים.
הד לפירוש זה ניתן למצוא בפירושו של האבן עזרא: "את הברכה אשר תשמעון – כי בשמעכם הנה אתם מבורכים". המילה "אשר" לדעת האבן עזרא אינה מפורשת כתנאי אלא כזהות. קיום המצוות אינו מוביל לברכה אלא זהה לברכה. הברכה הינה עצם קיום מצוותיו של הקב"ה.
הרב אופיר סעדון, עו"ד הינו בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום מיסוי מקרקעין
