פרשתנו פותחת בייעוד נשגב: "קדושים תהיו". המונח קדושים מעורר בנו, כמובן, אסוציאציות רוחניות כבירות. הקב"ה קדוש ומלאכיו קדושים ואנו מצווים להידמות לו. להיות קדושים כמותו. ואולם מהי אותה קדושה? ובעיקר מה עלינו לעשות כדי לזכות בקדושה זו?
רבותינו הראשונים הציעו פירושים רבים לציווי זה. מבין כולם דומה כי פירושו של הרמב"ן בולט במיוחד. לדעתו של הרמב"ן הציווי קדושים תהיו מבקש למנוע מאיתנו להיות: "נבל ברשות התורה". הרמב"ן מסביר כי הדבקות והאדיקות בקיום מצוות אינם ערובה ליראת שמים ולאהבת ה'. אדם יכול לקיים את כל המצוות שבתורה ולהימנע מכל העבירות ואף על פי כן להיות רשע גמור. התורה אף שהיא ספר אלוהי אינה יכולה לאסור את כל המעשים הלא ראויים. לעולם יהיו תופעות שליליות אליהן התורה לא התייחסה. מקצתן היו קיימות כבר מקדמא דנא ומקצתן תופעות חדשות אותן לא הכירו חכמינו. הציווי קדושים תהיו נועד למלא חלל זה. התורה, המודעת לחסרונותיו של הציווי הכתוב עלי ספר מבקשת מאיתנו להימנע ממעשים שלא נזכרו בכתוב אך משום שהם אינם כתובים.
אמנם יש לשאול אם התורה לא אסרה מעשה מסויים היאך נדע כי מעשה זה אינו ראוי? מדבריו של הרמב"ן עולה כי התורה מכירה בקיומו של עולם מוסרי שאינו נזכר בתורה. העולם המוסרי הינו בעל משמעות דתית רבה על אף שלא נזכר בתורה במפורש. עולם זה הינו עולם מורכב ולעיתים נתון לפרשנויות מגוונות. ואולם אי בהירות זו אינה שוללת את עצם קיומו ואת מחוייבותינו כלפיו. לדעתו של מרן הרב קוק עולם זה הינו ביטוי לצלם אלוהים עימו נברא האדם. ההכרה בו כמוה כהכרה במעמדו של האדם כנזר הבריאה.
דבריו של הרמב"ן הינם בעלי משמעות אקטואלית רבה. הרמב"ן מנחה אותנו לבחון תופעות לא בפריזמה של החוק בלבד אלא גם ובעיקר בפריזמה של המוסר. אמנם הרמב"ן אינו מדבר על התנגשות בין החוק למוסר אך המעמד החשוב אותו מעניק הרמב"ן למוסר מעורר, כמובן, את השאלה מה עלינו לעשות כאשר קיימת התנגשות, לכאורה, בין שני אלה.
מבלי להכריע בשאלה כבדה זו יש לזכור כי גם ערכים שאינם נזכרים בתורה או בחוק עשויים להיות חלק מהנורמה המחייבת ואנו כמובן מחוייבים גם להם.
הרב אופיר סעדון, עו"ד הינו בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום מיסוי מקרקעין
