עורך הדין הפונה מייצג רוכש דירה בתביעה כנגד המוכר בגין חריגות בניה בנכס. לטענת לקוחו, במסגרת המשא ומתן לרכישת הנכס נמנע המוכר מלציין כי קיימות חריגות בניה ואף הצהיר כי הנכס נקי מכל חריגה. לאחר שהתגלו החריגות על ידי הרוכש, והתברר כי יש צורך בעבודות בניה שעלותן נאמדה במאות אלפי שקלים, התנער המוכר מהצהרתו זו וטען במסגרת ההליך המשפטי כי לא ידע דבר אודות חריגות בניה וכי מעולם לא הצהיר דבר בנושא.
עורך הדין הפונה מסר כי במסגרת המשא ומתן יוצג לקוחו על ידי עורך דין אחר, ועתה הועברה לידיו הקלטת שיחה שערך אותו עורך דין עם בא כוחו של הנתבע, במהלכה נשמע בא כוח הנתבע כשהוא מאיים שאם התובע ועורך דינו יעמדו על הטענה בקשר עם חריגות הבניה – יימנע הנתבע מלמסור את החזקה בנכס לתובע, ובא כוחו יפעל כנגד עורך הדין במשרדי מיסוי מקרקעין כדי לפגוע ברישיונו. לדבריו, השיחה הוקלטה על ידי עורך הדין הקודם לאור חששו כי במסגרתה יופנו כלפיו איומים אישיים על ידי בא כוח הנתבע, כפי שזה האחרון עשה גם בשיחות קודמות בין השניים.
עורך הדין הפונה מבקש לדעת האם הוא רשאי לעשות שימוש בהקלטת השיחה במסגרת ההליכים המשפטיים, וזאת חרף האמור בסעיף 22(ג) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 על כך שעורך דין לא יעשה שימוש בהקלטת שיחה שנעשתה עם לקוחו או עם עורך דין אחר שלא בידיעתם. לדבריו, מדובר בראיה חיונית ביותר לניהול ההליך, שכן לאחר אותה שיחה – ובשל החשש שהחזקה בנכס לא תועבר לידיו – נאלץ לקוחו להודיע כי הוא חוזר בו מטענותיו בדבר חריגות הבניה בנכס, על אף שבאותו שלב הן טרם נתבררו לגופן.
ועדת האתיקה מצאה כי בנסיבות העניין אין מניעה שייעשה שימוש בהקלטת השיחה במסגרת ההליך המשפטי, וזאת נוכח עמדת הוועדה שמטעמי פרשנות תכליתית ראויה לא ניתן להחיל את הוראת סעיף 22 לכללי האתיקה המקצועית בעניין איסור על הקלטת עורך דין שלא בידיעתו על מקרה בו עורך דין מאיים לפגוע בפרנסת עורך דין אחר, או מאיים שיפגע בו, בבני משפחתו או במי מהקרובים אליו, או ברכושם (גילוי דעת ועדת האתיקה בעניין הקלטת עורך דין פורסם ביום 19.2.2016).
