עורך הדין הפונה מייצג לקוח בבקשה לקיום צוואה, והמתנגדים לצוואה טענו בפניו כי הוא מנוע מלייצג בתיק מאחר שהם ערכו עימו פגישת ייעוץ באותו עניין כשנה קודם לכן.
לדבריו, הוא נוהג לקיים פגישות ייעוץ מרובות, לא שומר מסמכים מאותן פגישות וגם לא עורך תיעוד שלהן. לפיכך, אין בידו לזכור שהתייעצו עימו בעניין הצוואה, מה עוד שהחשבונית שהוצאה ממשרדו בגין הייעוץ לא הייתה על שם המתנגדים לצוואה.
לבקשת ועדת האתיקה מסרו המתנגדים כי במהלך פגישת הייעוץ הוצגו לעורך הדין הפונה כל המסמכים הרלוונטיים להתנגדות לצוואה, וזה האחרון צייד אותם בשלל עצות והנחיות לפעולה.
ועדת האתיקה בדעה כי במקרה בו התקיימה פגישת ייעוץ ראשונית, במהלכה הוצגו לעורך הדין הפונה עובדות ומסמכים הרלוונטיים להתנגדות לצוואה וניתנו על ידו עצות משפטיות והנחיות לפעולה – די בכך כדי להקים למצער חשש לניגוד עניינים שאינו מאפשר ייצוג הצד שכנגד באותו הליך.
