עורך הדין הפונה מייצג רוכשים שהגישו תביעה כנגד חברה קבלנית בגין ירידת ערך דירתם עקב אי רישומה בטאבו, וטוען כי בא כוח החברה ייצג את שני הצדדים במו"מ לרכישת הדירה ולפיכך מנוע עתה מייצוג החברה הקבלנית בתביעה שהוגשה נגדה ע"י הרוכשים. כמו כן, ברצונו לזמן את עוה"ד למתן עדות בתיק.
הצד השני מסר בתגובה כי מעולם לא ייצג את הרוכשים במו"מ ולא קיבל מהם שכר טרחה, ואלו האחרונים ידעו כל העת שהוא מייצג את החברה ולא העלו טענת מניעות כלשהי, בין במהלך ניסיונות הפשרה לפני הגשת התביעה ובין לאחר הגשת כתב ההגנה. עם זאת, מאחר שעל פי הסכם המכר עליו לטפל ברישום הדירה – התבקשה עמדת ועדת האתיקה בשאלה אם יהיה בכך כדי להוות ניגוד עניינים בנסיבות העניין, שאז תפעל החברה הקבלנית לביצוע הרישום באמצעות עו"ד אחר.
ועדת האתיקה הבהירה כי אין במידע ובמסמכים שהוצגו בפניה כדי ללמד כי עורך הדין של החברה הקבלנית ייצג את הרוכשים בהסכם המכר, שכן זה האחרון אך הוסמך לטפל ברישום הבית המשותף ובהעברת הדירה ע"ש הקונה, ועצם ביצוע פעולת הרישום – פעולה טכנית בעיקרה – אינה יוצרת ייצוג בפועל בהסכם המכר.
לפיכך נמצא כי מקום בו השירות המקצועי שהעניק עורך הדין לקונים נתחם אך ורק להיבט הרישומי, אין מניעה כי הוא ייצג את החברה הקבלנית בהליך התביעה בין הצדדים.
עוד הוטעם כי בהתאם לכלל 36(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, עצם זימונו של עורך הדין לעדות בידי בעל הדין היריב אינו פוסל אותו מהמשך ייצוג החברה הקבלנית.
