חשיפת פרטי מו"מ לפשרה במקרה של מחלוקת לגבי עצם השתכללות ההסכם בין הצדדים
עובדות המקרה:
עורך הדין הפונה מייצג חברה שהגישה תביעה כנגד רשות מקרקעי ישראל, ולאחר הגשת כתבי הטענות פנו הצדדים להליך גישור ממושך ומורכב בן כ־3 שנים. בסופו של התהליך העבירה רשות מקרקעי ישראל הצעת פשרה סופית מטעמה, ומשהתקבלה הסכמת החברה למתווה – הוגשה הודעה משותפת לבית המשפט על הגעה למתווה פשרה מוסכם בכפוף לאישור ועדת הפשרות העליונה.
לדברי עורך הדין הפונה, לאחר מספר אורכות שניתנו לצורך קבלת האישור האמור, הודיעה לפתע רשות מקרקעי ישראל לבית המשפט על פרישה ממתווה הפשרה המוסכם, ללא מתן הסבר כלשהו. בנסיבות אלו ביקשה החברה לתקן את כתב התביעה במטרה לכלול בו עילה נוספת של אכיפת מתווה הפשרה המוסכם.
עורך הדין הפונה מבקש הנחיות מוועדת האתיקה לגבי דרך הפעולה המתאימה, שכן תיקון כתב התביעה מחייב חשיפת הליכי המו"מ בין הצדדים, שלטענת לקוחתו התובעת השתכללו לכדי הסכם מחייב.
עמדת ועדת האתיקה:
ועדת האתיקה הבהירה לעורך הדין הפונה כי פנייתו אינה מעלה שאלה אתית הטעונה תשובה בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק לשכת עורכי הדין, אלא עסקינן בשאלה משפטית לעניין תוקפו של הסכם הפשרה בנסיבות העניין, אותה יש לברר בערכאה המשפטית האזרחית המתאימה.