עורך הדין הפונה הכין צוואה ואישר אותה כנוטריון, ולאחר פטירתו של הלקוח הגיש בקשה לצו קיום הצוואה בשם בתו.
בתו האחרת של המנוח הגישה התנגדות לקיום הצוואה, תוך שהיא מציינת כי בהעדר מידע אודות נסיבות עריכת הצוואה – על הטענה להתברר עד תום במהלך ההוכחות ולאחר חקירתם הנגדית של מבקשת קיום הצוואה ועורך הצוואה.
לאור האמור לעיל מבקש עורך הדין הפונה לדעת האם יהיה באפשרותו להמשיך בייצוג מבקשת קיום הצוואה בהליך ההתנגדות.
כלל 36 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 אינו מונע המשך ייצוג במקרה בו עורך הדין נקרא להעיד בידי בעל דין יריב. עם זאת, ניכר מפנייתו של עורך הדין כי קיימת אפשרות שלצורך ייצוג הלקוחה בנאמנות הוא יידרש להעיד מטעמה, ובנסיבות אלו אין באפשרותו להמשיך בייצוג הלקוחה על פי כלל 36 האמור.
באשר לעדות עצמה הדגישה ועדת האתיקה כי ככלל חיסיון עו"ד-לקוח ממשיך לחול גם לאחר מותו של הלקוח. עם זאת, ככל שאין בידי עורך הדין אינדיקציה לכך שכוונת המנוח הייתה שהמידע והמסמכים הנוגעים לצוואתו יישארו חסויים לאחר מותו – ניתן יהיה לגלותם בהליך, בכפוף לקבלת צו שיפוטי מתאים.
מכל מקום, הובהר כי בקשה לחיוב עורך דין למסור עדות ולהמציא מסמכים תוכרע על פי הרלוונטיות של העדות והמסמכים לשאלות השנויות במחלוקת, והכל על פי דיני הראיות הכלליים [ר' רמ"ש (מחוזי ב"ש) 42302-10-15 א.צ. נ' י.צ. (פורסם בנבו, 27.1.2016)].
