הטעיית בית המשפט בהוראת המעסיק
עובדות המקרה:
עורכת הדין הפונה, המועסקת כשכירה במשרד עורכי דין, התבקשה להכין בקשה לבית המשפט הכוללת עובדות בלתי נכונות. משסרבה, הודיע לה המעסיק כי עליה לבצע את העבודה על פי בקשותיו ואם היא מתקשה לחתום על המסמך – הוא יחתום במקומה.
במצב דברים זה מבקשת עורך הדין הפונה לדעת אם מותר לה לפעול בהתאם להוראות המעסיק והאם חתימתו על גבי הבקשה תפטור אותה מאחריות לתוכנהּ.
עמדת ועדת האתיקה:
ועדת האתיקה הבהירה כי חובותיו האתיות של עורך דין, לרבות האיסור על הטעיית בית המשפט, חלות על כל עורך דין כולל שכירים, ואין נפקא מינה לכך שעורך הדין מתבקש לעשות כן על-ידי מעסיקו.
זאת ועוד, הטעיית בית המשפט גם בנסיבות בהן החותם על המסמך ומי שמטעה את בית המשפט הנו בפועל עורך דין אחר, עלולה להיחשב מכוח דיני השותפות כעבירה אתית (ר' פרופ' גבריאל הלוי תורת דיני העונשין כרך ב' בעמ' 614), ויש להימנע מעשייתה.