עורכת הדין הפונה מעוניינת לייצג בעסקת מכר מקרקעין, שעניינה העברה ללא תמורה של זכויות בנכס מאב לבתו, כאשר האב הינו בעל מוגבלות בשמיעה (חרש) וכן אינו יודע לקרוא או לכתוב בעברית. בנסיבות אלו ביקשה עורכת הדין הפונה הנחיות באשר לאופן החתמתו על מסמכי העברת הבעלות.
ראשית הובהר כי על עורך דין הפועל בשם לקוח, או מייצג מכוח ייפוי כוח וכיוצ"ב – ובענייננו האב – להיות משוכנע בקיומם של שלושה תנאים מצטברים: (א) קיומו וזהותו של הלקוח; (ב) קיומה של שליחות; (ג) שהפעולה שהוא מבצע נכללת בייפוי הכח שניתן.
זאת ועוד, כללי האתיקה המקצועית אוסרים על ייצוג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין, למעט בעריכת הסכם ובטיפול בעניין שהצדדים לו (בענייננו, הבת והאב) הסכימו במפורש בכתב כי ייעשה בידי אותו עורך דין, ותוך שעורך הדין מודע לחובת הזהירות והנאמנות שלו כלפי שני הצדדים להסכם כאחד.
אשר לאופן החתמת הלקוח על מסמכי ההעברה, לרבות הסכם המתנה ושטר המכר, הובהר כי כאשר ניצב בפני עורך דין לשם אימות חתימה, קבלת תצהיר או הצהרה אחרת או עריכת מסמך לחתימתו אדם שהוא אילם, חרש או עיוור – על עורך הדין לציין עובדה זו באישורו וכן לפרט את הדרך בה השתכנע כי אותו אדם אמנם הבין את משמעותה של הפעולה.
עוד הובהר כי אין באמור לעיל כדי לגרוע מחובתו של עורך הדין להבטיח בנסיבות העניין כי החתימה נעשית לאחר שהמסמך עצמו תורגם לחותם בשפה המובנת לו – על ידי עורך הדין עצמו, או על ידי מתרגם אחר שהצהיר בכתב כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק, ודרכי התרגום יפורשו באישור עורך הדין.
