פרשת השבוע: צו / הרב אופיר סעדון, עו"ד

בין קורבן העולה לקורבן השלמים

מבין הקורבנות הרבים המוקרבים במקדש הרבו חז"ל להשוות בין קורבן העולה לקורבן השלמים. בעוד שקורבן העולה עולה כולו כליל לה' ואין בו ככל אכילה לבשר ודם, לא למקריב את הקורבן ואף לא לכהנים, הרי שבקורבן השלמים כולם שותפים באכילתו. וכלשון המדרש: "שלמים שיש בהם שלום למזבח ולכהנים ולבעלים."

על משמעות האכילה מקורבן השלמים בניגוד לאיסור האכילה מקורבן העולה עמד הרב פרופ' יונתן גרוסמן שכתב:

"זהו רעיון אמיץ ונועז: אדם מביא קורבן לא-לוהיו, וה' כביכול אומר לו: 'אם אתה כבר פה, בוא וסעד עמי'. אם יסלחו לי הקוראים אעז ואומר שהרעיון העומד מבעד לאכילת הבעלים את קורבנו הוא שמביא הקורבן וה' יושבים סביב אותו השולחן ואוכלים בצוותא סעודת ברית. גם אם ה' הוא היושב בראש השולחן והאדם הוא האורח שהוזמן לסעודה זו, קשה להפריז בדרמטיות ובנועזות של אווירה דתית זו שנלווית לקורבן זבח השלמים.

אין גם צורך לומר עד כמה רחוקה אווירה זו מהאווירה שליוותה את קורבן העולה."

בהמשך לדבריו נציע כי קורבן השלמים וקורבן העולה משקפים שתי דרכים שונות בעבודת ה':

דרכו של קורבן העולה הינה דרך הסגפנות. האדם מתבטל כולו כלפי ה' ואין לו בעולמו דבר. וכמו שאמרה המשנה באבות: "כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא:"

דרכו של קורבן השלמים הינה דרכו של הנהנה מן העולם הזה בדרך של קדושה. וכמו שאמרה משנה אחרת במסכת אבות: "אם אין קמח אין תורה" וכן: "רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון."

לכאורה, שתי הדרכים ראויות וכל אדם יכול לבחור בין דרכים אלה. ואולם עיון בפסוקי התורה מלמדנו כי התורה מעדיפה את דרכו של קורבן השלמים. שהרי קורבן השלמים הינו קורבן נדבה ואילו על קורבן העולה נאמר "ונרצה לו לכפר עליו".

קורבן העולה נועד לאדם שסר מן הדרך. האדם שנטה לעבר החומר ופרש מן הרוח נדרש לחזור בתשובה. קורבן זה הינו מעין תרופה לאדם שנטה אחר תאוות ליבו והוא משיבו לאמצע על ידי שהוא לוקחו לקצה האחר. בבחינת הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין.

האדם השלם במידותיו יכול וצריך להקריב את קורבן השלמים. קורבן זה מסמל את השילוב בין הרוח לחומר ובין הקודש לחול. זוהי דרכו של האיש השלם.

הרב אופיר סעדון, עו"ד