נח ואברהם
אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ:
בדורותיו – יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום:
התורה אומרת על נח שצדיק היה. ואולם המדרש מוצא לנכון לסייג קביעה זו. בדעה השניה המובאת במדרש נאמר כי צדיקות זו הינה צדיקות יחסית. אילו היה נח חי בדורו של אברהם לא היה נח נחשב לכלום.
מה ראה המדרש להמעיט בערכו של נח?
התשובה המקובלת לשאלה זו היא כי נח לא התפלל להצלת בני דורו. הקב"ה מודיע לנח על כוונתו להביא מבול על העולם ונח לא מתפלל להצלת העולם. המדרש המבקש להעצים ביקורת זו משווה את נח לאברהם שהתפלל על בני דורו. כך, לאחר שהודיע הקב"ה לאברהם על רצונו להשמיד את סדום ועמורה פונה אברהם לה' בבקשה לרחם על אנשי סדום ולא להשמידם.
ואולם, תשובה זו אינה נקיה מקושי. האם ראויים היו אנשי סדום לתפילתו של אברהם? האם נכון להתפלל להצלתם של רשעים לא משנה כמה ירשיעו? התורה מספרת לנו על יחסם המרושע של אנשי סדום לאורחים שבאו לעירם. כך מסופר כי אורחים אלה באו לביתו של לוט ולאחר שהשמועה על בואם פשטה בעיר התגודדו כל אנשי העיר מנער ועד זקן סביב ביתו של לוט ודרשו ממנו שיוציא את האורחים על מנת שיפגעו בהם: "טֶרֶם֘ יִשְׁכָּבוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן כָּל־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה: וַיִּקְרְא֤וּ אֶל־לוֹט֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ אַיֵּ֧ה הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ הַלָּ֑יְלָה הוֹצִיאֵ֣ם אֵלֵ֔ינוּ וְנֵדְעָ֖ה אֹתָֽם:"
מבלי להכריע בשאלה האם אברהם נהג כשורה כאשר התפלל עבור אנשי סדום ברצוני להציע הסבר אחר להערכת היתר לה זוכה אברהם על פני נח. הסבר הנעוץ בסביבה בה גדלו שני אישים אלה ובחינוך אותו קיבלו.
נח בנו של למך היה. ולמך על פי חז"ל צדיק היה. אברהם בנו של תרח היה. ותרח על פי חז"ל רשע ועובד אלילים היה. נח אמנם צדיק היה אך צדיקות זו לא נבעה מעצמו אלא מאבותיו. נח המשיך את דרכם של אבותיו ולא חידש כלום משל עצמו. אברהם לעומתו התחיל עולם חדש. אברהם לא קיבל מאבותיו דבר ואת הקשר בינו לבין אלוהים רקם במו ידיו. חז"ל ביקשו להעצים את דמותו של אברהם אבינו החורש בתלמים חדשים על פני דמותו של נח הנח על זרי דפנה.
הסבר זה לעדיפותו של אברהם על פני נח נרמז הן בלשון הכתוב והן במדרש.
בכתוב – הביקורת על נח נלמדת מן הביטוי: "לדורותיו". נח אמנם צדיק היה אך צדיקות זו נבעה מן הדורות הקודמים. צדיקותו של אברהם אבינו, לעומתו, לא נבעה מן הדורות הקודמים. אברהם הצליח בכוחות עצמו לפלס את דרכו לקב"ה. המדרש מסיים את ההשוואה בין נח לאברהם באמירה ביחס לנח: "אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום". לאור דברינו ייתכן והמדרש אינו מבקש להשוות בין אברהם לנח אלא לומר כי אילולא נח היה בנו של למך לא היה נח צדיק.
במדרש – בפסוק הבא עורך רש"י השוואה נוספת בין אברהם לנח אך עתה הוא מוסיף ביאור להשוואה זו:
את האלהים התהלך נח – ובאברהם הוא אומר התהלך לפני, אשר התהלכתי לפניו. נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו:
הסעד אותו מזכיר המדרש הינו סעד ההמשכיות. נח צריך היה את אבותיו כדי שיתמכו בו. אברהם לעומתו לא צריך היה סעד לתומכו אלא היה מהלך בצדקו מאליו.
הרב אופיר סעדון, עו"ד