פרשת השבוע: ניצבים / הרב אופיר סעדון, עו"ד

פרשת התשובה

והיה כי יבואו אליך הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלוהיך שמה. ושבת עד ה' אלוהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך.

ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך. והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך. ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך. ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על אויביך ועל שונאך אשר רדפוך.

ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום.

והותירך ה' אלהיך בכל מעשה ידיך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך.

כי תשמע בקול ה' אלהיך לשמור מצותיו וחקותיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. (דברים ל', א' – י')

פרשת התשובה שבפרשת ניצבים מתארת חמש תשובות. שלוש של בשר ודם ושתים של ריבונו של עולם. עם ישראל פותח בתשובה והקב"ה מקבלה ושב אף הוא. עם ישראל ממשיך בתשובתו והקב"ה הולך, כביכול, בעקבותיו. לבסוף מסיים העם בתשובה בלא מענה אלוהי.

פרשנינו התקשו מה טעם בכפילות ובשילוש זה. מה ראה הכתוב לחזור על תשובת העם שלוש פעמים ועל תשובת האל פעמיים. מה חסר בתשובה הראשונה שהוסיפו התשובות הנוספות. בפשטות נאמר כי התשובה תהליך ארוך וממושך הוא. משפלות הגלות עולה העם אל שמחת הגאולה ואין הדבר פשוט כלל וכלל. שלבים רבים יש לעבור עד אשר יתחדשו הנישואים ויהיו כבראשונה. הברית שחוללה אינה נכרתת ברגע ויש לעבור תהליך ארוך, ממושך ובנוי בקפידא. תהליך אשר יבסס את הברית המחודשת ויבטיח את עמידותה לאורך ימים. כל שנותר לנו הוא להתחקות אחר שלבים אלו ולהבין תפקידו של כל אחד מהו.

פותח בתשובה

האם ישוב העם לאלוהיו והאל יענה לתשובתו או שהאל ישוב לעם והעם יענה לחיזוריו? חז"ל דנו בשאלה זו:

רבי אליעזר אומר אם ישראל עושים תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלים. אמר ליה רבי יהושוע אם אין ישראל עושים תשובה אין נגאלים אלא הקב"ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושים תשובה ומחזירן למוטב. (סנהדרין צז)

מי ישקם את מערכת היחסים שנהרסה הקב"ה או כנסת ישראל? מחד, אם יסלח הקב"ה לעם ישראל מבלי שהעם יחזור בתשובה לא יפיק העם כל תועלת מן העונש. מאידך, אהבת האל את עמו אינה יודעת גבולות ורוצה האל לגאול את עמו ולשכון בתוכם כבראשונה.

רבי אליעזר סבור כי החיבור המיוחל בין כנסת ישראל לה' נצרך לכנסת ישראל שתשפר דרכיה. היא שחטאה לה' ועל כן היא צריכה לחזור בתשובה. אין הגאולה תלויה אלא בכנסת ישראל שתשוב לדודה. רבי יהושוע מייחס תפקיד מקדמי לקב"ה. על מנת לגאול את העם מזמן הקב"ה לעם מציאות בה ירגיש את חסרונו וישוב אליו. אף שבדרך זו התשובה נדרשת על מנת להתאחד מחדש הצעד הראשוני מיוחס לקב"ה.

הן רבי אליעזר ורבי יהושע יכולים להביא ראיה מפסוקי פרשתנו. התשובה הראשונה מיוחסת לעם ישראל ונראה הדבר כסמך לדבריו של רבי אליעזר. עם ישראל צריך לפתוח בתשובה. ואולם טרם מופיעה התשובה בפרשתנו מופיעה הקדמה והיה כי יבואו אליך הברכה והקללה אשר נתתי לפניך. תשובת העם באה מתוך הקללה אותה הביא הקב"ה על העם. וקללה זו יש בה ברכה שהרי מה' היא באה על מנת שהעם יחזור בתשובה.

עול מלכות שמים ועול מצוות

פרשת התשובה דלעיל הינה תהליך ארוך וממושך. אין קיצורי דרך והעם עובר כמה שלבים מן הגלות המרה עד לגאולה השלימה. ננסה עתה ללמוד את פסוקי התשובה מתוך השוואת התשובה הראשונה של העם לתשובתו השניה.

בתשובה הראשונה נאמר "ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום". לכאורה קיום מצוות אמור פה. שמיעה לקול ה' הינה בפשטות קיום מצוותיו. ואולם הסבר זה קשה לאור השוואת תשובתו הראשונה של העם לתשובתו השניה: "ואתה תשוב (1) ושמעת בקול ה' (2) ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום".

מן התשובה השניה עולה כי שמיעה בקול ה' לחוד ועשיית כל מצוותיו לחוד. אם כן מתעוררת מחדש השאלה מהי שמיעה בקול ה' שאינה כוללת קיום מצוות? מה הפרש יש בין שמיעה בקול ה' לבדה לשמיעה בקול ה' שקיום מצוות בצידה?

נראה כי הבחנה זו הינה ההבחנה בין פרשת שמע לפרשת והיה אם שמוע. בין קבלת עול מלכות שמים לקבלת עול מצוות. יש שמיעה בקול ה' שאין בה מעשה מצווה אך היא הבסיס לכל המצוות כולן ועל כן מוקדמת היא לקיום מצוות. ושמעת בקולו פירושו קבלת עול מלכות שמים. קוב"ה מסתפק, כביכול, בעצם קבלת עול מלכות שמים של בניו על מנת שיגאלם מן הגלות. לא בכדי אמרו חז"ל כי מספיקה זכות קריאת שמע של העם על מנת שינצחו במלחמתם, על מנת שיגאלם האל מגלותם. לצד שמיעה זו יש שמיעה שיש בה קיום מצוות והיא מעולה ממנה. תשובתו השניה של העם מאופיינת בקיום מצוות והיא השלב הבא בו שב העם אל אלוהיו.

תשובות האל

כאמור לעיל שתי תשובות שב האל אל יראיו. וכשם שתשובתם הראשונה של העם אינה דומה לתשובתם השניה כך אין תשובתו השניה של האל דומה לתשובתו הראשונה. אף האל מעמיק תשובתו לבניו.

בראשית שב ה' את שבות העם מן הגלות. "והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך" הקב"ה משיב את עמו מן הגלות אשר הביאו אליה. הקב"ה דואג לכל מחסורו וקיומו עתה נתון לחסדיו הטובים. אף מיטיב הוא לעמו ומרבה הוא אותו מאבותיו. אך דומה שעם זאת עיקר חסר. יכול הבעל לדאוג לכל צרכיה של אשתו, יכול הוא למלא כל מחסורה ולא תדע כל צער ועם זאת אין הבית שלם. ללא החיוך הנלווה, בלא המבט האוהב אין כל משמעות לכל השאר. דאגה ללא אהבה כגוף בלא נשמה.

"כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך" תשובתו השניה של ה' אינה רק ההשבה מן הגלות. בתשובתו השניה שב ה' לשוש על עמו ולאהבה אותו. התשובה השניה של הקב"ה מאופיינת בגילויים של אהבה החסרים מאד מן התשובה הראשונה. אחר שהשיב הקב"ה את עמו לאדמתו שב הוא ואוהב את עמו כאשר אהב את אבותיו. למסגרת הגאולה נוסך הקב"ה תוכן של אהבה עזה אשר על גבה נכרתת הברית מחדש. ההבדל בין תשובתו הראשונה של ה' לתשובתו השניה אינו אלא ההבדל שבין היראה לאהבה.

מה הביא את האל לאהבה זו? תשובתו הראשונה של האל נבעה מקבלת עול מלכות שמים. אך טבעי להניח כי לתשובתו השניה של האל זכינו בשל קיום המצוות. קוב"ה הרואה כי בניו לא הסתפקו בקבלת עול מלכותו אלא אף עבדוהו בלב שלם וקיימו מצוותיו גומל להם באהבתו העזה. בניו שנגאלו מן הגלות בקבלת עול מלכותו המשיכו בקיום מצוותיו בשעה שבאו לביתו. אות הוא כי תשובתם שלימה. ואף סייעתא מיוחדת קיבלו הם ממרום שהרי נאמר בתשובת האל הראשונה: "ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך" הקב"ה טומן בלב עמו את הזרעים לאהבה אותו ובכך מכשיר את הקרקע לאהבתו אותם. כך נדמה שהגאולה העתידית והמיוחלת לא תכשל.

ושמעת בקולו

מהי אותה קבלת עול מלכות שמים שאין בצידה קבלת עול מצוות? מיהו אותו מלך שגזרותיו קשות כהמן הרשע? על איזו גאולה דיבר רבי יהושע? דומה כי בדורנו, דור הגאולה קיבלנו תשובות לשאלות קשות אלה. לאחר שעמד עלינו הצורר וגזר עלינו גזרות קשות כהמן הרשע להשמיד להרוג ולאבד שישה מיליון קדושי ישראל התעורר עמנו לעלות לציון. התעוררות זאת לאהבת העם והארץ אמנם לא כללה קבלת עול מצוות אך היה בה את השמיעה בקול ה'. מרן הרב קוק ראה בה תשובה כללית וראה בה רצון להתקרבות לה'. לפיכך זכינו והתקיים בנו ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך. והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך.

ודוק, תשובה זו לא התקבלה בכדי. אמנם אין בתשובה זו קיום מצוות אך יש בה מסירות נפש. שהרי מקרא מלא הוא ושבת עד ה' אלוהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך. אפילו נוטל נפשך. אחר שמסרו החלוצים את נפשם על קדושת העם והארץ קיבל האלוה את תשובתם וגאל את עמו.

ואחר שזכינו לשוב לציון והקב"ה היטיב לנו ונהינו רבים מאבותינו נתפלל שהתקיים בנו כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך. ועוד נתפלל שיתקיים בנו – ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על אויביך ועל שונאך אשר רדפוך.

 

הרב אופיר סעדון, עו"ד 

פרשת ניצבים - אופיר סעדון

 

התחברות למערכת
מס׳ רשיון לא תואם