יום הכיפורים – למענך
מה תפקידו של הצום ביום הכיפורים? לשם מה מונעים אנו מעצמנו מאכל ומשתה?
שמא תאמר ייסורים מכפרים, אין הדבר כן שהרי אומרת התורה לנו לאכול בתשיעי על מנת שנקל יהיה לנו לצום בעשירי.
שמא תאמר דרך תשובה היא, אף על כך יקשה מאד שהרי לימדנו הרמב"ם כי אין התשובה גמורה עד אשר יתגבר החוטא על יצרו, וביום הכיפורים אין היצר שולט באדם:
"אתה מוצא השטן בגימטריה שס"ד, כמנין ימות השנה חסר אחד. כל ימות השנה, יש רשות לשטן להשטין לישראל, חוץ מיום הכיפורים. אמר לו הקב"ה: אין לך רשות ליגע בהם…" (מדרש שוחר טוב כ"ז).
התשובה אינה בבריחה מפני היצר אלא דווקא בהתמודדות עימו. וכמו שאומר הרמב"ם: "ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם." החלשת היצר ביום הכיפורים אינה מדד בוחן לשנה כולה.
ועוד קשה עלינו שיטתו של רבי שאמר: "על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה, יום הכפורים מכפר" (יומא פה:). אם יום הכיפורים אינו מכפר בתשובה במה הוא מכפר?
ביום הכיפורים אנו מזכירים לריבונו של עולם כי אנו עבדיו, ובנו משרה הוא את שכינתו. לאחר ארבעים ימי סליחה בהם אין אנו יודעים אם נענינו נעזרים אנו בעוגן ההצלה האחרון. ניגשים אנו לתפילה ומבקשים "זוכרנו לחיים מלך חפץ בחיים חותמנו בספר חיים למענך אלוהים חיים." פונים אנו לה' בתחינה ואומרים אנו עמך ועלינו אתה משכין את שכינתך. לפיכך סלח לנו למענך.
הצום ביום הכיפורים מבטא את אופן בקשתנו זה. ביום הכיפורים אין אנו עסוקים בצרכים שלנו כלל ועיקר. ביום זה אנו מתנזרים מהנאות העולם הזה ומקדישים את היום כולו לקב"ה. בניגוד לחגים אחרים עליהם נאמר חציו לה וחציו לכם יום הכיפורים כולו ה'. בדרך זו נדמים אנו למלאכי השרת ומבקשים מה' שישרה עלינו את שכינתו.
וכך בהמשך המדרש אותו הזכרנו לעיל אומר הקב"ה לשטן אף על פי שאין לך רשות לקטרג לך ראה במה הם עסוקים:
"כיוון שהולך ומוצא אותם כולם בתענית ובתפילה לבושים בגדים לבנים ומעוטפים כמלאכי השרת, מיד חוזר בבושה וכלימה. אמר לו הקב"ה: מה מצאת בבני? אמר לו הרי הם כמלאכי השרת ואיני יכול יגע בהם. מיד הקב"ה כובל אותו ומבשר להם סלחתי."
בקהילות רבות בישראל נהגו להתחיל את תפילת יום הכיפורים בפיוט אותו כתב רבי אברהם אבן עזרא המבטא באופן נפלא את הרעיון לפיו יום הכיפורים כולו לה':
לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי / בְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי
לְךָ לִבִּי וְכִלְיוֹתַי / לְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי
לְךָ יָדַי לְךָ רַגְלַי / וּמִמָּךְ הִיא תְּכוּנָתִי
לְךָ עַצְמִי לְךָ דָמִי / וְעוֹרִי עִם גְּוִיָּתִי
לְךָ עֵינַי וְרַעְיוֹנַי / וְצוּרָתִי וְתַבְנִיתִי
לְךָ רוּחִי לְךָ כֹחִי / וּמִבְטַחִי וְתִקְוָתִי
לְךָ לִבִּי וְדַם חֶלְבִּי / כְּשֶׂה אַקְרִיב וְעוֹלָתִי
יהי רצון מלפני היושב במרומים שנכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום.
הרב אופיר סעדון, עו"ד