נוכח סגירתן של הקונסוליות והשגרירויות בתקופת משבר הקורונה מבקש עורך הדין הפונה כי הוועדה תחווה דעתה על האפשרות שעורך דין בעל רישיון ישראלי יוכל לאמת מסמכים שונים שייחתמו בחו"ל, כגון- תצהיר, ייפוי כוח, מסמך מזהה אחר או מתן אישור עותק נאמן למקור, וזאת חרף הוראות החוק השונות בקשר לדרכי הוכחת מסמכים אלה.
הוועדה אינה מוסמכת לקבוע את התוקף הראייתי של מסמכים שנחתמו בחו"ל נוכח הוראות הדין החל והמחייב בקשר לכל אחד מהם, ואין במשבר נגיף הקורונה כדי לשנות מן הדין בהקשר זה.
כך, למשל, תקפותו של ייפוי כוח מוכרעת על ידי דיני השליחות והראיות, ועורך דין הפועל מכוח ייפוי כוח חייב להיות משוכנע בקיומם של שלושה תנאים מצטברים – קיומו וזהותו של הלקוח, קיומה של שליחות ושהפעולה שהוא מבצע נכללת בייפוי הכוח שניתן (ר' החלטת ועדת האתיקה הארצית את/313/09 בביטאון "אתיקה מקצועית" 36, שעניינה "תקפות ייפויי כוח שנחתם בחו"ל ללא אימות חתימה").
באשר לתצהיר, הסמכות לאשר תצהיר כמובנו בפקודת הראיות הנה סמכות ייחודית לבעלי תפקיד וביניהם עורך דין, אשר באמצעות אזהרת המצהיר ואישור חתימתו גובה עדות עליה מסתמך בית המשפט. אזהרה זו היא תנאי חיוני להפיכת המסמך לתצהיר, והאזהרה תהיה משוללת תוקף אם היא נעשית במקום בו חוקי המדינה אינם חלים.
על כן, ועדת האתיקה מצאה כי בנסיבות בהן לא ניתן להחתים מצהיר בדרך הקבועה בפקודת הראיות, על עורך הדין הפונה לפנות לבית המשפט או לגוף אליו מוגש התצהיר (ולצד שכנגד) ולהציע את המסמך הזמני (שאינו תצהיר) לקידום העניין ועד להגשת תצהיר כדין.
