עורך הדין הפונה הינו מנהל מחלקת ליטיגציה במשרד אזרחי וברצונו לדעת אם באפשרותו ליטול ייצוג של אדם שמבקש להתגונן מפני התראה בדבר אי פירעונה של הלוואה, כאשר אותו אדם הוחתם על חוזה ההלוואה בידי עורך דין שלימים הצטרף כשותף למשרדו של עורך הדין הפונה (אך איננו חבר במחלקת הליטיגציה) וטוען עתה כי אותו חוזה נערך למראית עין בלבד ואין המדובר כלל בהלוואה.
עוד מבקש עורך הדין הפונה לדעת אם בנסיבות העניין קיימת מניעה כלשהו על אותו עורך דין להעלות את הטענה האמורה בשם הלקוח, וכן האם אותה מניעה חלה גם עליו כראש מחלקת הליטיגציה של המשרד.
ראשית, ועדת האתיקה הבהירה כי על פי סעיף 60א(ב) לחוק ללשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 תינתן חוות דעת מקדימה לפעולה עתידית של עורך הדין ובעניין הנוגע אליו ולא לצד שלישי, ועל כן לא ניתן להתייחס לפנייה בעניינו של עורך הדין שהחתים את הלקוח על חוזה ההלוואה.
באשר לשאלה אודות קיומה של מניעה אפשרית מטעמו של עורך הדין הפונה להעלות בשם הלקוח טענה כנגד כשרותו של הסכם ההלוואה, הובהר כי מתן ייצוג ללקוח שעניינו מחייב, באופן סביר, העלאת טענה נגד הסכם הלוואה שערך עורך דין אחר, אשר לימים הצטרף לצוות המשרד, הנו ייצוג בניגוד לאיסור האמור בכלל 15 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, ואין נפקא מינה לכך שאותו עורך דין שערך את הסכם ההלוואה אינו נמנה על מחלקת הליטיגציה במשרד.
זאת ועוד, ייצוג הלקוח על-ידי עורך דין אחר מהמשרד בנסיבות בהן יכול שתידרש עדותו של עורך הדין שערך את הסכם ההלוואה, בין אם מטעם הלקוח ובין ביוזמת הצד שכנגד, מקים באופן עצמאי חשש של ממש לניגוד אינטרסים ומשכך אינו עולה בקנה אחד עם כלל 14 לכללי האתיקה המקצועית.
