חיסיון עורך דין-לקוח בעת מסירת עדות במשטרה
עובדות המקרה:
עורך הדין הפונה הוזמן למסירת עדות על ידי ימ"ר תנועה במשטרת ישראל מבלי שפורט בפניו באיזה עניין מתבקשת עדותו, וביקש הנחיות ככל שיישאל לגבי לקוח או ככל שיתבקש למסור מסמכים ממשרדו.
עמדת ועדת האתיקה:
הוראות סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1961 קובעות במפורש כי דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם.
באופן זה, וככל שלא ויתר הלקוח במפורש על תחולת החיסיון בעניינו, חלים החיסיון והחובה שלא לגלות בחקירה מידע שיש לו קשר לשירות המקצועי שניתן על-ידי עורך הדין הפונה, ובכלל זה מסמכים שערך לבקשת הלקוח.
עוד הובהר כי ככל שבמסגרת החקירה יתבקש עורך הדין הפונה להמציא מסמכים ספציפיים ותתעורר שאלה באשר לחסיונם – הוא יוכל לשוב ולפנות לקבלת הנחיות בעניין.