עורך הדין הפונה מייצג בני זוג בהליכי הסדרת חובות, במסגרתם ערבה האישה לחובות הבעל. משהודיע לו הבעל כי הוא נפרד מאשתו, הפנה עורך הדין את בני הזוג לגישור ונמנע מלהציג עמדה ללקוחות בדבר השלכות הפרידה על הטיפול בחובות, על אף שברור לו כי האישה חשופה עתה להפעלת הערבות.
עמדתה של וועדת האתיקה התבקשה בשאלה האם מותר לעורך הדין לייעץ לאישה לנקוט בהליכי פש"ר על מנת להימלט ממצב עתידי אפשרי שבעלה ייכנס להליכי פש"ר מבלי לכלול אותה ובכך ישאירהּ להתמודד לבדה מול הבנקים בגביית החוב.
ועדת האתיקה בדעה כי מאחר שהאינטרסים של בני הזוג בנושא הסדרי החוב והערבויות אינם זהים עוד, כמתואר בפנייה – לא יוכל עורך הדין הפונה לייצג ו/או לייעץ למי מהם ויהיה עליו להתפטר מייצוגם.
