עורך הדין הפונה ביקש לדעת אם לאחר הגשת קובלנה משמעתית כנגדו הוא רשאי לפנות לאחד מעדי הקבילה על מנת שיגשר בינו לבין המתלונן בניסיון לפתור את הסוגיה מושא התלונה, שהיא עיכוב הכספים שלטענת המתלונן מגיעים לו.
ועדת האתיקה הבהירה כי פניה לאדם העומד להעיד מטעם הצד שכנגד עלולה להיחשב בנסיבות מסוימות כעבירה של שיבוש מהלכי משפט, הדחה בעדות או הטרדת עד (ר' סעיפים 244, 246 ו-248 לחוק העונשין, התשל"ז-1977).
עוד הובהר כי גם בהיבט האתי חל איסור ספציפי על עורך דין לבוא בדברים עם אדם העומד, לפי ידיעתו, להעיד במשפט מטעם הצד שכנגד, בעניין הקשור לעדותו, אלא בהסכמת הצד שכנגד (ר' כלל 37 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986).
