עורך הדין הפונה עסק בגביית חובות כספיים עבור חברה פרטית, ובמסגרת זו מסר לידיו אחד החייבים כתב הסבת זכויות מצדדי ג' בצירוף ייפוי כוח המסמיך אותו לפנות בשם החייב לאותם צדדי ג' בדרישות ובתביעות לצורך גביית הכספים לטובת לקוחתו.
עורך הדין הפונה מסר כי לקוחתו הנחתה אותו להגיש תביעות בשמה כנגד אותם צדדי ג', וקיימת אפשרות שיהיה עליו לצרף את החייב-הממחה כתובע נוסף בתביעות, כאשר במקביל ייתכן שיהיה עליו לפעול בשם לקוחתו גם כנגד אותו חייב עצמו, וזאת במידה שלא יהיה בהמחאת החוב כדי לכסות את מלוא חובו של החייב כלפי לקוחתו.
עורך הדין הפונה ביקש לדעת אם לא ייווצר בנסיבות האמורות ניגוד עניינים בין לקוחתו לחייב-הממחה, והאם יהיה בכך משום עבירה אתית אם יקבל מראש את הסכמת החייב לניהול הליכים נגדו במידה שתיוותר לו יתרת חוב לאחר מיצוי התביעות נגד צדדי ג'.
ועדת האתיקה מצאה כי המחאת חוב של לקוח החב כספים למרשתו של עורך הדין הפונה אינה מהווה בהכרח פעולה בניגוד עניינים.
עם זאת, בנסיבות בהן יהיה על עורך הדין הפונה לייצג בפועל את הממחה במסגרת תביעות צדדי ג', וקיימת סבירות שבמקביל ייאלץ לנקוט כנגד הממחה בהליכים משפטיים להשלמת החזר החוב – ועדת האתיקה בדעה כי עורך הדין הפונה לא יוכל לייצג את שני הצדדים בצורה הולמת, שכן קיים חשש שהממחה יטען שהוא לא עושה די לשם גביית החובות מצדדי ג' ומעדיף לגבות החוב ממנו.
