עורך הדין הפונה עבד כשכיר במשרד עורכי דין שנותן שירותים משפטיים לעובדים זרים בנוגע לאשרות שהייה בארץ, לרבות ייצוג בפני הרגולטור והערכאות המשפטיות הרלוונטיות. עם סיום עבודתו ותחילת עיסוק כעורך דין עצמאי פנו אליו מספר לקוחות בהם טיפל כשכיר וביקשו שייצגם בהליכים דומים לאלו שננקטו עבורם במקום עבודתו הקודם, לאחר שגם נמסר להם ממשרדו הקודם שהייצוג מבחינתם הסתיים ושנקיטת הליכים נוספים תהיה כרוכה בתשלום שכר טרחה נוסף.
עורך הדין הפונה מדגיש כי לא נעשתה מצידו כל פניה מקדימה לאותם לקוחות פוטנציאליים ומבקש לדעת האם קיימת מניעה שיקבל על עצמו עתה לייצגם.
ועדת האתיקה לא מצאה כי קיימת בנסיבות העניין כפי שתוארו בפניה כל מניעה אתית לייצוג לקוחות שקיבלו בעבר שירות משפטי ממשרד עורכי הדין בו עבד עורך הדין הפונה כשכיר, ובלבד שלא קיים כל הסכם או התחייבות בין עורך הדין לבין אותו משרד לעניין זה והלקוח הוא זה אשר פנה אליו.
