עורך הדין הפונה מייצג לקוח בערעור על החלטת קצין תגמולים, ולאחר שהסביר לו את שלבי ההליך, לרבות הצורך בהגשת עיקרי טיעון וקיום דיון קדם ערעור, הצהיר בפניו הלקוח שאם התיק לא יסתיים באותו דיון ראשוני – הוא יביא לסיום העניין בכוחות עצמו בכך שיצית עצמו.
עורך הדין הפונה מבקש הנחיות מוועדת האתיקה לגבי דרך הפעולה המתאימה בנסיבות אלו.
ועדת האתיקה הדגישה כי חובת דיווח אקטיבית קמה לנוכח מידע ממשי וקונקרטי של עורך הדין על כך שמבוצעת, או שקיימת כוונה לבצע, עבירה מסוג פשע, וזאת בהתאם להוראת סעיף 262 לחוק העונשין, שעניינו אי מניעת פשע (ראו לעניין זה על"ע 17/86 עו"ד פלונית נ' לשכת עורכי הדין, פד"י מא(4) 770, 779; ע"פ 670/80 אבוחצירא נ' מד"י, פד"י לה(3) 681, 692).
מאחר שבמקרה דנא אמירותיו של הלקוח הינן קונקרטיות וממשיות, ועסקינן בחשש ממשי לחייהם ולשלומם של הלקוח ושל אחרים – מצאה ועדת האתיקה כי על עורך הדין הפונה לפנות למשטרה עובר לדיון, תוך הימנעות ממסירת כל מידע שאינו קשור לחשש מביצוע עבירה עתידית, והכל בכפוף לכללי החיסיון וחובת הסודיות כלפי הלקוח.
