עורך הדין הפונה ייצג שתי חברות שהיו בקשרים עסקיים. לימים, לאחר שחדל מלייצג את אחת החברות, התבקש לערוך עבור החברות הסכם פריסת חוב. במסגרת ההסכם מסרה חברה אחת המחאות בשווי החוב המוסכם ביניהן. בשלב כלשהו נפתחה חקירה במשטרה כנגד אחד מבעלי החברות בחשד לזיוף אחת ההמחאות.
עורך הדין הפונה מבקש לדעת האם יש באפשרותו למסור מידע הידוע לו ביחס להסכם פריסת החוב וההמחאות שנמסרו במסגרתו, אם יידרש לכך על ידי רשויות אכיפת החוק.
ועדת האתיקה סברה, כי בהתאם לאמור בע"א 422/81 אונה (רוחמה) גרומט נ' יוסף סרוסי, פ"ד לו(4) 214, כאשר עורך דין מייצג שני לקוחות במשותף, אין לכאורה חיסיון לזכות אחד מהלקוחות נגד השני.
עוד ציינה הוועדה, כי מקום בו שני הלקוחות אינם מוותרים על החיסיון – אין עורך הדין הפונה רשאי למסור פרטים ומידע שחל עליהם החיסיון.
אם אחד הלקוחות בלבד מסיר את החיסיון – ניתן למסור מידע אשר התקבל על ידי שני הלקוחות יחדיו או לחוד וכל עוד המידע קשור להסכם.
במידה והמידע שנמסר לעורך הדין מהלקוחות אינו קשור להסכם – הרי שלא ניתן למוסרו ללא הסכמה ברורה של הלקוח הנ"ל.
