עורך הדין הפונה מייצג אזרחית יפנית המתגוררת בישראל בתביעה להעברת משמורת על בנה הקטין המתגורר דרך קבע בקייב עם אביו שהנו אזרח ישראלי. בקשה שהוגשה להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ לאב ולקטין עד לבירור תביעת המשמורת נדחתה על הסף, ומאחר שלשיטתה של הלקוחה נשקפת סכנה אובדנית לקטין באם יוחזר לחיק אביו – היא החליטה להיעלם עם הקטין.
עורך הדין הפונה מבקש הנחיות מוועדת האתיקה באשר לתחולת חיסיון עו"ד-לקוח על המידע, וזאת לאור דרישתו של האב מבית המשפט לחייבו למסור את פרטי ההתקשרות עם הלקוחה.
ועדת האתיקה הבהירה כי החיסיון וחובת הסודיות המקצועית אינם חלים מקום בו מגיע לידיו של עורך הדין מידע על עבירה עתידית או נמשכת שמבצע הלקוח, כיוון שאין המדובר בשירות מקצועי שדרכם של עורכי הדין לתת.
לפיכך, ככל שיש בידיו של עורך הדין הפונה מידע על מקום הימצאה של הלקוחה ו/או דרכי ההתקשרות עימה – הובהר כי לא חל חיסיון על פרטים אלו וכי עליו לגלותם על פי החלטת בית המשפט בעניין.
ועדת האתיקה הוסיפה וציינה כי בהתאם לסעיף 262 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, המחייב כל אדם היודע על פשע עתידי לנקוט באמצעים סבירים למניעתו, הרי שכאשר העבירה העתידית היא פשע לא רק שאין חיסיון אלא מוטלת על עורך הדין חובת גילוי.
