עורך הדין הפונה מייצג צד בתביעה לביטול הסכם לחיים משותפים של ידועה בציבור ומבקש לזמן לעדות את עורכת הדין שערכה את ההסכם עבור שני בני הזוג.
עורכת הדין נכונה להעיד, אך מבקשת לדעת אם חלה עליה מגבלה אתית כלשהי.
כאמור בע"א 442/81 אונה (רוחמה) גרומט נ' יוסף וויויאן סרוסי, פד"י לו(4) 214, כאשר שני לקוחות מיוצגים במשותף בהסכמה על ידי אותו עורך דין, המסמכים והמידע שהוחלפו בין כל אחד מהם לעורך הדין בקשר לייצוג המשותף אינם חסויים בפני הלקוח השני, אך נותרים חסויים כלפי צד שלישי.
לפיכך, במקרה בו חל סכסוך בין הלקוחות ואחד מהם מזמן את עורך הדין להעיד תוך ויתור על החיסיון, עמדתה של ועדת האתיקה הינה כי אין ביכולתו של הלקוח השני לחסום את העדות.
מכל מקום, בית המשפט הוא שיכריע בשאלת תחולתו של החיסיון, ובמידה שתינתן החלטה בדבר אי תחולתו של החיסיון – עורך הדין המעיד לא יסתכן בהפרת חובותיו המקצועיות.
