עורך הדין הפונה ייצג לקוח מטעם הסיוע המשפטי בתביעה אזרחית, אשר בסיומה התקבל סכום כספי לטובת לקוחו. עם זאת, לא היה באפשרותו להעביר את הכספים ללקוח נוכח חובותיו האזרחיים והעדר חשבון בנק, מחשש שיהיה בכך משום הברחת נכסים.
בנסיבות אלו הפקיד עורך הדין הפונה את הכספים שהתקבלו בחשבון נאמנות עבור הלקוח וביקש את הנחיית הוועדה בנוגע לתשלומם וכיסוי הוצאות החזקת החשבון.
ועדת האתיקה הבהירה כי בנסיבות המתוארות בפנייה שומה על עורך הדין הפונה לפעול להשקעת הפיקדון בהתאם להוראות כלל 41(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986.
באשר לנשיאה בהוצאות נמצא כי בהעדר הסכמה מפורשת מהלקוח לעניין זה לא ניתן לקזז שכר טרחה בגין ניהול הפיקדון מהסכום המוחזק בנאמנות, אולם אין בכך כדי למנוע מהבנק לגבות עמלות מתאימות מתוך יתרת הפיקדון בגין ניהולו ואין כוונה כי עורך הדין הפונה יישא בהוצאות אלו עבור הלקוח.
