עורך הדין הפונה מייצג מזה שנים מספר לקוחות בהליכי תכנון ובניה ורישוי עסקים בערכאות המשפטיות וכן בפני רשויות שונות וגורמים מקצועיים למיניהם, והופתע לגלות כי הוא ועורך דין שכיר ממשרדו צורפו לרשימת עדי התביעה בכתב אישום שהוגש כנגד הלקוחות לבית המשפט לעניינים מקומיים בגין בניה ושימוש במקרקעין ללא היתר כדין, וזאת שעה שמשרדו מייצגם באותו עניין.
בפנייתו לב"כ הרשות התובעת בעניין זה נמסר לו שעדותו נדרשת לאור הטיפול שלו בלקוחות, בעניינים שאינם כלולים תחת חיסיון עו"ד-לקוח, אולם לא ניתן לו פירוט בדבר תוכן העדות המבוקשת.
במסגרת זאת מבקש עורך הדין הפונה לדעת האם יוכל להמשיך לייצג את לקוחותיו בהליך דנא בבית המשפט לעניינים מקומיים והאם ניתן לחייבו להעיד.
על פי כלל 36(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ד-1984 עורך דין רשאי להמשיך לייצג בתיק בו הוא נקרא להעיד בידי בעל דין יריב, ועל כן בנסיבות העניין לא מצאה ועדת האתיקה כל מניעה כי עורך הדין הפונה ימשיך בייצוג לקוחותיו בהליך המשפטי, חרף זימונו לעדות מטעם הרשות התובעת.
באשר לזימון עצמו הובהר כי בהעדר פרטים בדבר תוכן העדות לא ניתן יהיה להידרש לשאלת היקף החיסיון, אולם הודגש כי בכל מקרה יהיה על עורך הדין הפונה למסור עדותו בכפוף לכללי חיסיון עו"ד-לקוח ותוך הצהרת הדבר בפני ביהמ"ש והרשות התובעת.
