עורך הדין הפונה מעוניין ליטול על עצמו ייצוג לקוחה בתביעה שהגיש נגדה בעלהּ בבית הדין הרבני, וזאת הגם שהובהר לו כי הבעל נפגש עמו לייעוץ באותו עניין ומתנגד לנטילת הייצוג כנגדו.
בהתייחסותו לבקשה מסר הבעל, באמצעות בא כוחו, כי שוחח עם חלק מצוות עורכי דין ממשרדו של עורך הדין הפונה ואף התייעץ עמו בעניינים הקשורים בליבת העניין, ובמסגרת זו מסר מידע אישי ורגיש ביותר וכן העביר לעיונו מסמכים שונים, ביניהם העתק מהסכם הממון עליו חתמו הצדדים.
כלל 16(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 אוסר על עורך דין לטפל כנגד לקוח בעניין או בקשר לעניין שטיפל בו למען אותו לקוח, או בעניין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו.
כלל 16(ב) מקנה סמכות לוועד המחוזי להחליט כי לא היה בפעולה של עורך הדין במקרה פלוני משום טיפול בעניין למען לקוח (לרבות קיום התייעצות גרידא), ובלבד שהחלטה כאמור תינתן לפני שעורך הדין יקבל על עצמו את הייצוג והטיפול בעניין האמור.
בנסיבות העניין המתוארות בפנייה וכן בהתייחסות שהועברה מטעם הבעל נמצא כי נטילת ייצוגהּ של האישה עלולה להיחשב כעבירה אתית, אלא אם כן ייעתר ועד המחוז לבקשה למתן היתר לפי כלל 16(ב) לכללי האתיקה.
לפיכך, הועברה הפנייה בצירוף התייחסות הצד שכנגד להכרעת הוועד המחוזי.
