עורך הדין הפונה מייצג מספר יורשים המבקשים להסתלק מחלקם בעיזבונו של אביהם המנוח לטובת אימם, כאשר חלקם מתגוררים בחו"ל ונוכח משבר נגיף הקורונה נמנע מהם להגיע לארץ כדי לחתום על בקשת ההסתלקות וכן אין באפשרותם לפנות לקונסוליה המקומית.
בנסיבות אלו התבקשה הכוונת הוועדה באשר לאפשרות של הגשת תצהיר ויתור כשהוא מאומת בידי עורך דין ממקום מושבם של האחים בחו"ל, או באימות חתימתם על ידי עורך הדין הפונה בדרך של היוועדות חזותית.
אופן אישור תצהיר הודעת הסתלקות כמובנו בסעיף 16 לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998, שנעשה מחוץ לישראל אינו עניין שבאתיקה אלא נקבע על-פי הוראות הדין (ר' למשל סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; וכן סעיף 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 תחת ההגדרה "תצהיר"), או על פי הוראות בית המשפט.
האמון הניתן על ידי המחוקק לעורכי דין מחייב להקפיד על דרישות החוק ולהימנע ממצבים שעלולים לגרום להטעיה, כגון- אדם אחר החותם במקום המצהיר, אימות חתימה לפני שהמצהיר חותם ואימות חתימה כאשר המצהיר לא חותם בפני עורך הדין כמתחייב (ר' לעניין זה דברי בית המשפט העליון בעל"ע 19/81 אברהם ישי נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד לו(3) 192 (1982), שם אושרה הרשעה משמעתית של עורך דין שאימת כי המצהיר חתם בפניו אך הוכח שהמצהיר לא שהה בארץ באותו תאריך).
נוכח משבר הקורונה קבעה ועדת האתיקה הארצית מנגנון אימות חתימה של עורך דין על גבי תצהיר בהיוועדות חזותית בישראל (החלטה את/39/20, שלאחרונה הוארך תוקפהּ לצמיתות), ואולם אין בכך כדי להתיר אימות תצהיר כשעורך הדין או המצהיר אינם נמצאים בישראל.
אשר על כן, אין באפשרותה של הוועדה להתיר אימות חתימה שלא על-פי הדין ויש לפנות אל הרשם לענייני ירושה או אל בית המשפט לקבלת הנחיה מנהלית / שיפוטית מתאימה כיצד לפעול בנסיבות העניין.
מובן כי פעולה כאמור בהתאם להחלטה לא תיחשב כעבירה אתית.
