עורך הדין הפונה מייצג נתבעים בהליך אזרחי שעניינו אכיפת הסכם הלוואה שנערך על ידי עורך דין אחר. במסגרת ההליך הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית מטעם אותו עורך דין, אשר הצהיר כי ייצג את שני הצדדים להליך, וזאת בניגוד לעמדת הנתבעים שטענו כי פעל כנגדם ובשירות התובעת משהחתימם על שורת מסמכים ללא הסברים. נוכח האמור לעיל מעוניינים הנתבעים לתבוע את נזקיהם בהליך נפרד כנגד אותו עורך דין, ובהקשר זה מבקש עורך הדין הפונה לדעת אם באפשרותו לפנות לאותו עורך דין במכתב התראה או שמא הדבר יתפרש כהטרדת עד או כניסיון להשפיע על עדותו.
ועדת האתיקה הבהירה כי בנסיבות המתוארות, ונוכח החובה לנסות ליישב את הסכסוך עם עורך הדין בדרכי שלום טרם פתיחה בהליך משפטי נגדו, עלולה פניה אליו בעיתוי זה – עת הוא משמש כעד של הצד שכנגד – להיחשב כהפרה של כלל 37 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, האוסר על מגע עם עדים אלא בהסכמת הצד שכנגד ואם הוא מיוצג – בהסכמת בא כוחו, אלא אם יינתן לכך היתר מאת בית המשפט או ועד המחוז כאמור בכלל 37(ג)(2) לכללי האתיקה המקצועית.
